סידן נגד סרטן?

בשנת 2022 סרטן לסוגיו הרבים היה גורם המוות המוביל בישראל, עם יחס תמותה גבוה פי 1.7 מזה של מחלות לב – סיבת המוות השנייה בשכיחותה. לפי המרכז הלאומי לבקרת מחלות, סוג הסרטן הנפוץ ביותר בארץ הוא סרטן השד אצל נשים וסרטן הערמונית אצל גברים, ומיד אחריהם נמצא סרטן המעי הגס והחלחולת, אצל שני המינים. מחקרים מראים ששיעורי סרטן המעי הגס בקרב מהגרים משתנים בתוך קצת יותר מעשר שנים אחרי המעבר, ומתקרבים לאלה של המדינה שאליה היגרו. התהליך הזה עשוי להעיד על כך שאורח החיים ותנאי הסביבה קשורים קשר הדוק להתפתחות המחלה.

בין המרכיבים הסביבתיים המרכזיים המקושרים לסרטן נמצאת התזונה, במיוחד באיבר כמו המעי הגס, השייך למערכת העיכול. עם זאת, נכון לעכשיו אין הסכמה בין מדענים בנוגע לקשר בין גורמים תזונתיים לסיכון לחלות בסרטן המעי הגס. אלכוהול ובשר מעובד הם חומרי המזון היחידים שיש לגביהם ממצאים עקביים שמלמדים על הקשר שלהם למחלה, ומרכיבים אחרים נבדקו הרבה פחות. במיוחד חסרים מחקרים שבוחנים את כל סוגי המזון יחד, וגם במחקרים הקיימים יש לא פעם שגיאות מדידה, או מספר משתתפים נמוך מאוד.

אלכוהול וסידן

כדי להתמודד עם חלק מהמגבלות הללו, מחקר חדש שהתפרסם בכתב העת Nature Communications ערך ניתוח שיטתי של 97 מרכיבים תזונתיים ובחן את הקשר בינם לבין הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס. הנתונים נלקחו ממחקר מתמשך בבריטניה, שעקב במשך 16.6 שנים בממוצע אחרי 542,778 נשים בבריטניה, שמילאו בתחילת המחקר שאלון תזונתי מפורט. במהלך תקופת המעקב אובחן סרטן המעי הגס אצל 12,251 מהמשתתפות. הסבירות לחלות עלתה עם הגיל והגובה הפיזי, וכך גם אצל נשים עם היסטוריה משפחתית של סרטן המעי או אצל אלה שדיווחו על הרגלי חיים פחות בריאים לעומת שאר המשתתפות.

17 מ-97 המרכיבים התזונתיים שנבדקו במחקר נמצאו משמעותיים לסיכון לחלות בסרטן המעי הגס, כשהבולטים מביניהם היו אלכוהול וסידן. צריכת אלכוהול הייתה קשורה קשר חיובי חזק לסיכון לחלות בסרטן – כל תוספת של 20 גרם אלכוהול בממוצע ליום העלתה את הסיכון ב-15 אחוז. לעומת זאת, צריכת מזון עתיר סידן, כמו חלב ומוצריו, התקשרה לירידה בתחלואת בסרטן המעי הגס: כל תוספת של 300 מ”ג סידן ליום הפחיתה את הסיכון ב-17 אחוז. שאר מרכיבי החלב לא הציגו כל קשר לסיכון לחלות בסרטן.

גם כשלקחו בחשבון גורמים כמו עישון, פעילות גופנית ומסת גוף, הקשרים בין אלכוהול, סידן וחלב לבין סרטן המעי הגס נותרו יציבים. אומנם אי אפשר ללמוד מהנתונים הללו אם יש קשר של סיבה ותוצאה בין החומרים שאנו צורכים להתפתחות המחלה, אך מאחר שהצלבה בינם לבין חומרי מזון אחרים לא שינתה דבר בתוצאות, עולה הסבירות שמדובר בהשפעה ישירה של רכיבי התזונה הללו.

לעומת זאת, אף שבתחילה נמצא קשר שלילי בין צריכת פירות ודגנים לסיכון לחלות בסרטן, במקרה הזה הקיזוז לעומת מרכיבים אחרים  דווקא החליש את הקשר. על כן סביר להניח שהקשר הזה, לפחות בחלקו, הוא תוצאה של תופעה רחבה יותר, דהינו ניהול אורח חיים בריא, הכולל בין השאר תזונה מגוונת ועשירה המבוססת בחלקה הגדול על מזון טרי מהצומח.

נטייה גנטית לצריכת חלב

לאימות נוסף של הממצאים בחנו החוקרים את הנטייה התורשתית לצריכת חלב של משתתפות המחקר. היכולת לעכל את סוכר החלב לקטוז אחרי גיל הינקות קשורה לגֵנים מסוימים שמוכרים למדע. אנשים שהגנטיקה שלהם מאפשרת להם לפרק את הלקטוז נוטים לצרוך יותר חלב מאחרים, כי הם לא סובלים מכאבי בטן אחרי שתיית חלב. כך יש לנו מדד אובייקטיבי לצריכת חלב, שאינו מושפע מהעדפות אישיות ואינו לוקה בחוסר הדיוק האופייני לשאלוני דיווח עצמי. 

במחקר נמצא שהקשר המגן של חלב היה חזק יותר כשמדדו את הצריכה לפי הנטייה הגנטית, וחלש יותר כשהסתמכו על הדיווח העצמי. אם יתברר שצריכת חלב אכן מגינה מפני סרטן המעי הגס, ייתכן שאנשים עם אי-סבילות ללקטוז יצטרכו לחפש לעצמם מקורות אחרים לסידן בתזונה שלהם, שכן כאמור נמצא שהרכיב המשמעותי בחלב הוא הסידן.

ממצאי המחקר עולים בקנה אחד עם מחקרים אחרים ונתונים של ארגוני בריאות כמו הקרן העולמית לחקר הסרטן (WCRF), שהראו כי אלכוהול מעלה את הסיכון לסרטן המעי הגס באופן שתלוי במינון. בדומה למחקר הנוכחי, גם שם נמצא שאפילו שתייה של כוס חלב אחת ביום בלבד הייתה קשורה לירידה משמעותית מבחינה סטטיסטית בסיכון לחלות בסרטן המעי הגס.