המחקרים החדשים ביותר: מהנשמדע 13/2/2026

מה חדש?

השבוע למדנו על טבלייה שמדווחת כאשר בולעים אותה, שתחושת מחסור יכולה להשפיע על התפתחות המוח של תינוקות, על הסכנות שבסם “דוסה”, על התוכנית של הישראלי שי מונט להפוך את חללית סטארשיפ לבסיס על הירח, ועל קוף אדם שיודע לדמיין

הטבלייה המלשינה

נטילת תרופות בזמן היא אתגר נפוץ, במיוחד אצל חולים שזקוקים לטיפול קפדני לאורך זמן, כמו אלו שעברו השתלה, או חולים במחלה מדבקת כמו שחפת. מחקר חדש מציג פתרון חדשני: קפסולה שמדווחת מתי היא נבלעה. החוקרים פיתחו גלולה רגילה למראה שבתוכה אנטנת רדיו זעירה, עשויה מחומרים שמתפרקים בגוף. לאחר הבליעה הציפוי החיצוני מתמוסס, והאנטנה משדרת אות קצר המאשר שהתרופה נלקחה. רוב רכיבי הקפסולה מתכלים בקיבה, ורק שבב אלקטרוני זעיר מופרש בהמשך דרך מערכת העיכול. בשלב זה נוסתה המערכת על בעלי חיים, ובניסויים נקלט האות מהקיבה ממרחק של עשרות סנטימטרים – רחוק מספיק בשביל להיקלט בטכנולוגיה לבישה, כמו שעון, שיוכל בתורו לעדכן את הרופא. החוקרים מדגישים שהטכנולוגיה מיועדת למצבים רפואיים רגישים, שבהם היענות דקדקנית לטיפול היא חיונית. בעתיד היא עשויה לשפר את המעקב אחר חולים שזקוקים למשטר תרופתי קפדני. לכתבה המלאה. 

אנה קוזל

תחושת מחסור והתפתחות המוח

מחקר חדש מצביע על קשר בין תפיסת ההכנסה של אנשים עניים לבין התפתחות המוח של תינוקות. 

קשר בין מצב חברתי-כלכלי והתפתחות המוח ידוע מזה שנים; כעת ביקשו חוקרים מארצות הברית לבודד את הגורם הספציפי שאחראי לכך. הם מדדו גלי אלפא במוח, המייצגים פעילות תאי עצב רבים, כשהתינוקות היו בני 4, 9 ו-12 חודשים. הם מצאו כי אצל תינוקות לאימהות שדיווחו שהכנסת המשפחה “אף פעם לא מספיקה” לצרכיהן השינויים הקשורים להבשלת המוח עם הגיל היו “שטוחים” ואיטיים יותר, כלומר המוח התפתח לאט יותר.

המדגם כלל מעל 200 משפחות, מרביתן עניות. גם כשניטרלו משתנים כמו רמת ההשכלה של האם וגובה השכר האובייקטיבי, תחושת המחסור היתה המנבא החזק ביותר להתפתחות התינוק. הממצאים מבוססים על תשובות סובייקטיביות, וייתכן שגורמים נוספים כמו גנטיקה או תזונה קשורים לעיכוב ההתפתחותי. בעתיד אולי יהיה אפשר להשתמש בתשובת האם לשאלה על מחסור כלכלי כדי לזהות בשלב מוקדם תינוקות שעלולים להיות בקבוצת סיכון, ולתת מענה טיפולי מתאים. למאמר (באנגלית).

עדי יניב 

הסכנות בצריכת סם ה”דוסה”

לאחרונה עלה לכותרות סם בשם “דוסה” לאחר שנתפס בקרבת זמר מוכר. זהו לא סם חדש וגם לא קוקאין, למרות הכינוי “קוקאין ורוד”, אלא מותג שיווקי שנולד בקולומביה כגרסה זולה לסם הפסיכדלי 2C-B. הצבע הוורוד שלו הוא גימיק שיווקי בלבד.

הסכנה המרכזית בדוסה היא שמדובר ב”קופסה שחורה”: בניגוד לסמים מוכרים בהם החומר הפעיל ידוע, הדוסה הוא קוקטייל משתנה של שאריות סמים ותרופות. בדיקות מעבדה גילו שהוא מורכב מתערובות בריכוזים משתנים של קטמין, MDMA, קפאין ושלל חומרים נוספים, ביניהם אף משככי כאבים ותרופות לקשב וריכוז. ההרכב משתנה מסוחר לסוחר בהתאם למלאי שבידיו.

השילוב בין חומרים ממריצים ואלו שמאיטים את פעילות מערכת העצבים עלול להוביל להפרעות בקצב הלב או לעלייה מסוכנת בלחץ הדם. עבור הצוותים הרפואיים בחדרי המיון, חוסר הידיעה מהו הרכב התערובת שנצרכה עלול להקשות על מתן טיפול מציל חיים. בשורה התחתונה: מדובר בהימור מסוכן על הבריאות במסווה של סם זוהר. המלצתנו – לא להתקרב. לכתבה המלאה.

עדי יניב 

הישראלי שרוצה לבנות בית על הירח (והלהיב את אילון מאסק)

תוכנית שפיתח חובב חלל ישראלי, ד”ר שי מונט, במסגרת קורס של אוניברסיטת החלל הבינלאומית, עוררה את תשומת לבו של מנכ”ל חברת ספייס אקס, אילון מאסק. מונט ועמיתיו פיתחו במסגרת הפרויקט בקורס תוכנית להקים מבנה מגורים על הירח על בסיס חללית סטארשיפ – שמיועדת להיות רכב הנחיתה על הירח בתוכנית ארטמיס של נאס”א. הם מצאו דרך להשכיב בעדינות את החללית העצומה, ואז לכסותה בעפר כדי להגן מהסכנות של סביבת הירח. את אזור מכלי הדלק שלה הם מתכוונים להסב למתחמי מגורים ועבודה, וכן חממה לגידול צמחים שגם תספק הגנה מקרינה. בסך הכל, המבנה יכיל 2,500 מטרים מעוקבים של אזורי מגורים, עבודה ולוגיסטיקה – כפליים מהנפח של תחנת החלל הבינלאומית. מאסק, שהכריז השבוע על כוונתו לתעדף כעת הקמת בסיס ירח על פני משימות למאדים, שיתף ציוץ על התוכנית וכתב “זה יהיה כה נהדר! 🤩”. 

מונט מנסה להשיג כעת מימון להקמת חברה שתקדם את המיזם, וגם להגיע ישירות למאסק עצמו, בתקווה לקבל את תמיכתו. לכתבה המלאה. 

איתי נבו

משחקי הדמיון של הבונובו

כבר מגיל צעיר מאוד, בני אדם מסוגלים לדמיין: להעמיד פנים שמשהו אמיתי, ובו זמנית לדעת שהמציאות שונה. כעת הראו חוקרים שגם קופי אדם מסוגלים לכך.

החוקרים ערכו “מסיבת תה” דמיונית עם בונובו בשם קנזי, שבה “מזגו מיץ” מקנקן ריק לשתי כוסות, ואז “רוקנו” את אחת הכוסות בחזרה לקנקן. כששאלו את קנזי “איפה המיץ?” הוא בחר, בכמעט 70% מהמקרים, בכוס שלא רוקנה, ולכן לפי התרחיש הדמיוני עדיין היה בה מיץ. כך הראה שהוא יכול להחזיק במוחו ייצוג שונה מהמציאות, ולפעול לפיו.

היכולת הזו היא הבסיס להרבה יותר מרק משחקי דמיון: היא מאפשרת לנו לתכנן תוכניות לעתיד ולבחור בין אפשרויות שונות, להסיק מה יקרה אם וכאשר אירוע מסוים יתרחש, וגם להבין את נקודת המבט של אדם אחר. המחקר מראה שהבונובו, קרובי משפחתינו הקרובים ביותר יחד עם השימפנזה, חולקים איתנו לפחות חלק מהיכולת לדמיין. “ממצאים כאלו מראים לנו שהעולם הפנימי של בעלי החיים הללו עשיר הרבה יותר ממה שאנשים חושבים”, אמר אחד החוקרים לניו-יורק טיימס. לכתבה המלאה.

יונת אשחר