הפיזיקאי שגדל עם אנה פרנק

אברהם שמואל ריינר נולד ביוני 1929 באמסטרדם, בן להורים שהיגרו מקרקוב שבפולין. אביו היה הבעלים של מפעל לנעלי בית. אברהם, שכונה “אַפּ” או “אַפִּי” ואחיו מרקו זכו לילדות בורגנית ורגילה למדי. 

אברהם למד בבית הספר מונטסורי השישי לצד בן דודו סול קימל (“סאלי”), חנה גוסלר ואנה פרנק, שהיגרה עם משפחתה מגרמניה. אנה אהבה בסתר את סול, אך גם ידעה שבן דודו מקובל ממנו חברתית. 

ביומנה היא כותבת: “… לסאלי היה בן-דוד ושמו אַפִּי. ילד יפה, תמיר, שנעשה לימים דומה לשחקן קולנוע ושעורר תמיד יותר הערצה מאותו נער שמן ומבדח, סאלי”.  

אברהם סיפר שאנה והוא שיחקו מונופול, והמשחק הזה היה מבחינתה כמעט כמו לעשות עסקים במציאות. היא אהבה לשחק בתשוקה רבה, וזה היה התחביב המשותף של השניים.

באביב 1940 פלשה גרמניה הנאצית לארצות השפלה והולנד נכבשה תוך זמן קצר. לאחר שנתיים קשות מנשוא נמלטו בני משפחת ריינר עם בן הדוד סאלי נמלטה אל כפר בשם הולנדסוולד, שם הוסתרו אצל הזוג ואן דר הלם. הבריחה התאפשרה הודות לאזהרה שקיבלו מהשכן, ד”ר דה קלרק זובלי.

מתמטיקה במסתור

יוהנה ואן דר הלם הייתה אחייניתו של יוהנס פוסט (Post), איש המחתרת ההולנדית שהציל יהודים רבים, וביולי 1944 נתפס והוצא להורג. בשהותם במסתור, סאלי ואברהם קיבלו בדרך לא דרך ספר מתמטיקה שהיה שייך למורה שלימד בבית הספר הסמוך לחווה. הספר מילא את זמנם במסתור והם פתרו את כל הבעיות בו מלבד אחת. אין פלא שלימים היו שניהם  למדענים – אברהם לפיזיקאי וסול לכימאי.

בפברואר 1945 תפסו חיילים נאצים הולנדים וגרמנים, את אביו של אברהם, יוסף. בטרם נעצר הוא הספיק להחביא את משפחתו במרתף. בעוד אברהם ובני המשפחה האחרים מסתתרים במרתף, האב נחקר בעינויים במשך שעות ארוכות אך לא מסר מידע על המחבוא. לבסוף ירו בו מעניו למוות.

האחרים ובהם אברהם נתפסו בהמשך בכוח ונלקחו למחנה המעבר ווסטרבורק. אברהם נפצע ברגלו מירי החיילים הנאצים, ושהה בבית החולים של המחנה, בנפרד ממשפחתו. באפריל שחררו חיילים קנדים את המחנה ואברהם התאחד עם משפחתו.

לימים התברר למשפחה כי יאן ואן דר הלם נרצח באותו היום שבו נרצח יוסף ריינר. בני הזוג ואן דר הלם, יחד עם הד”ר דה קלרק זובלי ויוהנס פוסט, הוכרו כולם כחסידי אומות העולם. אחרי המלחמה אברהם השלים את לימודיו והיה פעיל נלהב בתנועת נוער ציונית, שם הכיר את נעמי, ניצולת ווסטרבורק וברגן בלזן, שהייתה לרעייתו. 

פיזיקה בעברית

בשנות ה-50  למד אברהם פיזיקה באוניברסיטת אמסטרדם וסיים דוקטורט בפיזיקה גרעינית. ב-1958 פגש בכנס את יגאל תלמי ועמוס דה שליט, מפיזיקאי הגרעין הבכירים של מדינת ישראל הצעירה. הם התלהבו למשמע העברית שבפיו והציעו לו לעלות לארץ ולהצטרף למכון ויצמן. ריינר, שהיה לאברהם רינת, הסכים, ועלה ארצה עם נעמי ושני ילדיהם. בארץ נולדו עוד שלושה ילדים, ובהמשך נעמי חזרה להולנד להשלים את לימודי הפסיכולוגיה.

רינת עסק במכון ויצמן בתחום קטן שנקרא פיזור כוללני, שהוא פיזור אי אלסטי של חלקיקים על פני מטרה בלי שידוע במפורט מהם תהליכי ההתנגשות המלאים ובפועל נמדד מעט מאוד מתוכם. ב-1997 פרש לגמלאות והקדיש מלוא זמנו למשפחתו. בן דודו, סול קימל היה פרופסור בטכניון, והלך לעולמו ב-2021. 

אברהם ונעמי קבעו את מגוריהם במכון ויצמן, וזכו לגדל נכדים ולנינים. את זכרונותיו המרגשים והכואבים איגד אברהם בספר משפחתי בשם “לאבא, לא הספקתי לומר לך”. האיש שניצח את הנאצים נשאר אוהב אדם ואוהב החיים, עד מותו בשיבה טובה, בגיל 96. 

החברים של אנה פרנק: סרטון של כאן 11 על סול קימל ואפ רינת: