המחקרים החדשים ביותר: מהנשמדע 8/11/2025

מה חדש?

• עוף מצנח, חתוך את השמיים
• כשחולדה מיירטת עטלף
• חיות באשליה
• דינוזאורים בעלי פרסות
• תעצרו את האימונים!

עוף מצנח, חתוך את השמיים

רובנו מכירים את האוריגמי – אמנות קיפולי הנייר היפנית. אבל מי מכיר את הקיריגמי? היא דומה לאוריגמי, אבל בה מותר לא רק לקפל אלא גם לגזור את הנייר וכך להכין דגמים מורכבים ונאים, ואפילו מצנחים יעילים במיוחד. כך עולה ממאמר חדש שהתפרסם בכתב העת Nature.

החוקרים, מצרפת ומקנדה, השתמשו בקיריגמי כדי לבנות מצנח שנפתח אוטומטית, מתיישר ונופל בקו ישר ללא תלות בכיוון ההתחלתי שלו.

המצנח עשוי מדיסקה של מיילר, סוג של פלסטיק עמיד, שנחרצה בה תבנית מחזורית ייחודית. כאשר קושרים לדיסקה מטען מסוים, למשל בקבוק, ומפילים אותו מגובה – הדיסקה המחוררת נפתחת והופכת למבנה אוורירי, דמוי כוורת, שמשייט לו באוויר ושהמסלול שלו צפוי יותר בהשוואה למצנחים אחרים. החוקרים מקווים שהמצנח יוכל לשמש להצנחה מדויקת של ציוד הומניטרי או משלוחים שנישאים ע”י רחפנים. לקריאה בהרחבה (באנגלית). למאמר (באנגלית).

יהונתן ברקהיים

כשחולדה מיירטת עטלף

עטלפי נִשְׁפּוֹן (Myotis) נוהגים להתגודד באלפיהם בתוך מערות. באותן מערות חיות גם חולדות חוף (Rattus norvegicus) שנחשבות מין פולש באירופה. 

חוקרים הציבו בשתי מערות בגרמניה מצלמות מותאמות לצילום בחושך ותיעדו את החולדות צדות עטלפים וטורפות אותם בחושך מלא. החולדות ארבו לעטלפים ליד חלון שהותקן כדי לספור עטלפים, כשהן עומדות על רגליהן האחוריות. מאחר שהן אינן רואות טוב בחושך, הן נעזרו בשפמן הרגיש כדי לחוש זרמי אוויר מנפנופי הכנפיים של העטלפים. כשעבר לידן עטלף הן לכדו אותו ברגליהן הקדמיות וטרפו אותו. חלק מהחולדות העדיפו לצוד עטלפים ליד קיר המערה. 

החוקרים חישבו שחולדות יכולות לטרוף בין 2,000 ל-8,000 עטלפים במערה אחת, אך ציינו שמדובר בתרחיש קיצוני ולא בהערכה ממשית. העטלפים ממלאים תפקיד חשוב מאוד במערכת האקולוגית, ולכן חשוב מאוד לנטר את אוכלוסיית החולדות ובמקרה הצורך אף להדביר אותן כדי להגן על אוכלוסיית הנשפונים, ולמנוע העברת מחלות בין העטלפים והחולדות – ומהם לבני אדם. למאמר (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית). 

קרן אור

חיות באשליה

מי משני העיגולים הכתומים בתמונה גדול יותר, הימני או השמאלי?

שניהם זהים, אך לרבים מאיתנו נראה שהעיגול הימני גדול יותר, משום שאנחנו נוטים לתפוס את התמונה שאנחנו רואים קודם כל בצורה גלובלית, ולהשוות בין החלקים השונים שלה. רק אחר כך אנחנו מתמקדים בפרטים.

האם חיות מעבדות מידע חזותי באותו אופן? כדי לבדוק זאת, חוקרים הציגו את האשליה הזו ליונים מהמין תור הטבעת ולדגי גופי. הדגים “נפלו” באופן קבוע באשליה וחשבו שהעיגול המוקף עיגולים קטנים הוא גדול יותר. התורים, לעומת זאת, לא הציגו התנהגות אחידה: חלקם הגיבו כמו בני האדם, חלקם חשבו שהעיגול השני גדול יותר, או לא הראו העדפה לאף אחד מהם. 

ייתכן, אומרים החוקרים, שהשוני בעיבוד החזותי נובע מהתמודדות עם מצבים חזותיים שונים. דגי גופי חיים בנחלים עם צמחייה צפופה, שבהם הראייה מוגבלת והם צריכים לקבל החלטות מהירות על סמך מידע חלקי. במצבים כאלה יש יתרון לעיבוד גלובלי של התמונה. התורים ניזונים מזרעים שהם מוצאים על האדמה, ולכן מצטיינים בהתמקדות בפרטים קטנים. לכתבה באתר.

יונת אשחר

דינוזאורים בעלי פרסות 

לפני כ-66 מיליון שנה מת עדר של דינוזאורים מהמין Edmontosaurus annectens עקב בצורת קשה. ימים ספורים לאחר מכן ירד גשם כבד, והשיטפון שנוצר בעקבותיו קבר את פגריהם בשכבה של בוץ ושברי עצים. בזכות התנאים האלה צופו שרידיהם בשכבה דקיקה של חרסית, שעוביה פחות ממילימטר, וכך נוצרה תבנית מפורטת של קווי המתאר החיצוניים של הדינוזאורים המאובנים. בדרך כלל תבניות כאלה נוצרות רק בסביבה דלה בחמצן, למשל במעמקי הים.

חוקרים מארצות הברית ומספרד בחנו שני מאובנים שמורים היטב מהעדר, שהתגלו לאחרונה. תבנית החרסית הדקה חשפה לאורך גבם של הדינוזאורים שורה של זיזים בולטים בחלק הגבי של הירכיים והזנב,   ואף הראתה שהיו להם פרסות ברגליהם האחוריות. זוהי הראיה הראשונה לקיומן של פרסות אצל זוחלים, והראיה המוקדמת ביותר לפרסות אצל בעלי חיים בכלל. לקריאה בהרחבה (באנגלית). למאמר (באנגלית).

אלכס אברוטין

תעצרו את האימונים!

כולנו מקבלים אותם – מיילים ומסרונים שמבקשים מאיתנו לאמת סיסמה או לאשר את פרטי האשראי שלנו. בדרך כלל זו מתקפת פישינג – הונאה שנועדה להוציא מאיתנו מידע שיחשוף אותנו להתקפה. ארגונים משקיעים הון בהכשרות לעובדים שילמדו אותם לא ליפול בפח.

מחקר חדש בחן את תגובתם של כ-20 אלף עובדים שקיבלו סימולציות פישינג במייל, ומצא שהשפעתן שולית: התרגול היזום הפחית את הסיכוי ליפול בפח בשני אחוז בלבד. כמו כן לא נמצא קשר בין מועד ההכשרה לבין הסיכון ליפול בפח. הנתונים הראו שכמעט כל עובד, בלי קשר למיומנותו, ייפול במוקדם או במאוחר בהונאת פישינג אחת לפחות.

החוקרים הסיקו כי התרגולים שנשלחים כיום לעובדים אינם יעילים במיוחד. על כן הם ממליצים להפסיק לבזבז משאבים על אימונים לא יעילים, ולהפנותם להגנות מערכתיות, כמו אימות רב-שלבי או שימוש במנהל סיסמאות שמאפשר להזין פרטים רק באתרים מורשים. הגנות כאלה מקטינות את התלות של המערכת בזהירותם של המשתמשים ומטילות את האחריות על הארגון עצמו. לקריאה בהרחבה (באנגלית). למאמר (באנגלית).

נעם לויתן בעזרת בינה מלאכותית