המחקרים החדשים ביותר: מהנשמדע 25/10/2025

מה חדש?

• המתיקות המסוכנת של שינויי האקלים
• שיגור שובר שיאים
• המקור המפתיע של האצבעות
• המחלוקת על לק הג’ל
• הזדמנות של פעם ב-1,200 שנה

המתיקות המסוכנת של שינויי האקלים

חוקרים ניתחו את דפוסי הצריכה של עשרות אלפי משקי בית בארצות הברית בשנים 2019-2004 והצליבו אותם עם נתונים אקלימיים מקומיים כמו שינויי טמפרטורה, לחות ומשקעים. הם מצאו שכשהטמפרטורה עלתה נצפתה עלייה גם בצריכת הסוכר, בשיעור ממוצע של 0.7 גרם לאדם לכל עלייה של מעלת צלזיוס. טווח הטמפרטורות שבו נצפתה ההשפעה היה 30-12 מעלות, ומעליו לא נרשמה עלייה נוספת בצריכת הסוכר, אולי עקב מחסור בנתונים על המתרחש בטמפרטורות גבוהות יותר. התופעה הייתה משמעותית יותר אצל גברים ובאוכלוסיות ממעמד חברתי-כלכלי נמוך או השכלה נמוכה.

החוקרים סבורים שהתופעה קשורה בעיקר לעלייה בשתיית משקאות ממותקים ואכילת גלידות וקינוחים קפואים אחרים בימים חמים. לפי הממצאים, בהשוואה לימים קרים, ביום של 30 מעלות אדם יצרוך שתי כפיות סוכר נוספות, כך שאם הנתונים תקפים גם לישראל מדובר ב-14 כפיות סוכר נוספות בשבוע שגרתי בקיץ – מקור אפשרי להתפתחות של השמנת יתר וסוכרת. למאמר (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).  

אלכס אברוטין

שיגור שובר שיאים

חברת ספייס אקס שיגרה הלילה למסלול סביב כדור הארץ עוד 28 לוויינים של רשת סטארלינק. כך הגיע מספר הלוויינים ששוגרו לצורכי רשת האינטרנט האלחוטי ליותר מעשרת אלפים. כ-8,600 מהם עדיין פעילים, והיתר סיימו את תפקידם ונשלחו להישרף באטמוספרה. החברה שיגרה את הלוויינים הראשונים של רשת סטארלינק כבר בתחילת 2018, ובאוקטובר 2020 החלה לספק שירותי אינטרנט לווייני. כיום כבר יש לה כבר מיליוני מנויים ברחבי העולם, והיא שואפת להרחיב את הרשת ליותר מ-30 אלף לוויינים. 

השיגור הלילה היה ה-132 של ספייס אקס מתחילת השנה, כמספר השיגורים שלה בשנת 2024 כולה. עוד קודם לכן הלילה שברה ספייס אקס שיא נוסף של עצמה, כששיגרה טיל פלקון 9 נוסף עם לווייני סטארלינק. זה היה השיגור ה-31 של השלב הראשון של הטיל, המכונה “בוסטר 1067”. מיחזור הטילים הוא מה שמאפשר לחברה לעמוד בקצב השיגורים המהפכני, ולשנות את כללי המשחק בשוק השיגורים לחלל. לקריאה בהרחבה.

איתי נבו

המקור המפתיע של האצבעות

כשבעלי החיים הראשונים יצאו מהמים ליבשה, כבר היו לרובם גפיים עם אצבעות שהחליפו את הסנפירים. זמן רב תהו חוקרים אם מקור האצבעות הוא באותה מערכת ביולוגית שהייתה אחראית על התפתחות הסנפירים, או שמא הן חידוש אבולוציוני מקורי של בעלי החיים היבשתיים.

מחקר חדש מציע תשובה מפתיעה: המנגנון הגנטי ליצירת האצבעות נוצר בשלב קדום מאוד, אך מקורו אינו הסנפירים. החוקרים השוו בין החומר התורשתי של עכברים לזה של דגי זברה ומצאו אזור בקרה גנטי משותף, ששולט בהתפתחות האצבעות של העכברים. הם שיערו שמחיקת האזור הזה תשבש את התפתחות הסנפירים אצל הדגים, אבל בפועל השינוי פגע בהתפתחות פתח הביב של הדג – פתח משותף להפרשות ולמערכת הרבייה.

החוקרים משערים שהמערכת התורשתית שאחראית על התפתחות האצבעות בגפיהם של יצורים בעלי ארבע גפיים מוחזרה ממערכת קדומה יותר שממנה התפתח פתח הביב. ובפשטות: האבולוציה לא תמיד ממציאה את הגלגל, אלא משתמשת מחדש בקוד קיים למשימות חדשות. למאמר (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית). 

מיכאלה צינקין 

המחלוקת על לק הג’ל

אחד המרכיבים הנפוצים ביותר במוצרי לק הג’ל, כימיקל המכונה TPO, נאסר לשיווק ולשימוש במוצרי קוסמטיקה ותמרוקים באיחוד האירופי מתחילת ספטמבר השנה, מחשש לפגיעה בפוריות ובעוברים. משרד הבריאות הישראלי אימץ את האיסור, והוא ייכנס לתוקף בהדרגה עד שבספטמבר 2026 ייאסר כליל לשימוש במוצרי לק הג’ל במכוני הציפורניים בארץ. TPO הוא פוטואיניציאטור, שמאפשר את התגובה הכימית שמקשיחה את הג’ל על פני הציפורן בחשיפה לקרינה על-סגולה. 

האיסור הוחל לאחר שהנציבות האירופית סיווגה את החומר כחשוד אפשרי בגרימת סרטן, מוטציות ב-DNA או פגיעה ברבייה ובפוריות אצל בני אדם בקטגוריה 1B. חומרים בקטגוריה הזו הם כאלה שיש לגביהם ראיות מניסויים בבעלי חיים ולכן מניחים שהם עלולים לפגוע בבני אדם. למרות ביקורת על המהלך מצד תעשיית הקוסמטיקה, באיחוד האירופי ובישראל מעדיפים לפעול על פי עקרון ההיזהרות ומכוני הציפורניים צפויים לעבור להשתמש בחלופות הנחשבות, לעת עתה, בטוחות יותר. לכתבה באתר.

גליה שדה 

הזדמנות של פעם ב-1,200 שנה

השביט C/2025 A6, או Lemmon, התגלה בתחילת השנה במצפה כוכבים באריזונה, ובימים אלה הוא מגיע לנקודה הקרובה ביותר לשמש במסלולו, ואולי אפשר לראות אותו מכדור הארץ אפילו בלי עזרי תצפית.

שביטים הם גרמי שמיים שעשויים בעיקר מקרח ומקיפים את השמש במסלול אליפטי מאוד. כשהם מתקרבים אליה, חלק מהקרח מתאדה והם פולטים חלקיקי גז ואבק שהיו אצורים בו, ויוצרים זנב שאורכו מיליוני קילומטרים. חישוב מסלולו של השביט למון העלה שהוא מקיף את השמש כל 1,350 שנה, אבל אסטרונומים מעריכים כי בעקבות אובדן המסה ושינוי המהירות במעבר הנוכחי, המסלול יתקצר והוא ייראה שוב מכדור הארץ בעוד 1,150 שנה בלבד. 

בהירותו הצפויה של השביט גבולית לצפייה בו בלי עזרים, אך אפשר להבחין בו במשקפת או בטלסקופ קטן כל יום עד תחילת נובמבר, זמן קצר אחרי שקיעת השמש במבט מערבה. מקומו המדויק ישתנה כל ערב, ומומלץ להיעזר באפליקציות של אסטרונומיה לאיתורו. לכתבה באתר.

איתי נבו