המחקרים החדשים ביותר: מהנשמדע 20/9/2025

מה חדש?

• לעלות על הסוס
• לעזור במחקר, למען ציפורי הבר
• לשנות את הקוד הגנטי
• לטחורים, לחץ כאן
• ככוכבי ה(לכת ב)שמיים לרוב

לעלות על הסוס

ממחקר קודם ידוע שהסוסים המודרניים בויתו לפני כ-4,200 שנה ברוסיה. כעת חושף צוות חוקרים ממצאים חדשים על הגֵנים שעברו ברירה בידי האדם במהלך הביות ומגלה אילו שינויים בגנים הפכו את הסוס לחזק, רגוע ומתאים לרכיבה. 

החוקרים ניתחו מאות דגימות DNA מסוסים קדומים והשוו אותן למכלול הגנים מ-71 סוסים בני זמננו. הם התמקדו בסמנים גנטיים הקשורים לתכונות כמו צבע הפרווה, מבנה הגוף ורגישות למחלות. כך יכלו לעקוב אחר שינויים גנטיים שהצטברו לאורך אלפי שנים ולזהות את הגנים שהאדם בחר מבלי דעת, כשהעדיף סוסים מסוימים על פני אחרים.

מתוך עשרות הגנים שעברו ברירה מלאכותית, שניים בלטו במיוחד: הראשון משפיע בעכברים על חרדה והתנהגות, והשני קשור אצל בני אדם לכאבי גב ואצל סוסים למבנה עמוד השדרה, למבנה הגוף ולתנועה. 

הממצאים מראים שתחילה נברר הגן שקשור להתנהגות, ורק כמה מאות שנים לאחר מכן החלה הברירה המלאכותית להשפיע גם על הגן השני. החוקרים סבורים שהסדר אינו מקרי: קודם נדרשו הסוסים להיות רגועים וניתנים לאילוף ורק אחר כך חזקים ומותאמים לנשיאת רוכבים על גבם. למאמר המלא (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית). 

אלכס אברוטין

לעזור במחקר, למען ציפורי הבר

אחד הגורמים המרכזיים למות ציפורים בערים הוא בניינים: לפי הערכות, מאות מיליוני ציפורים מתות מדי שנה מהתנגשות בבניינים בצפון אמריקה בלבד, בעיקר בחלונות, לאחר שהן לא מבחינות בזכוכית השקופה. ישראל מהווה נתיב תעופה חשוב עבור מאות מיליוני עופות נודדים, בנוסף על ציפורי בר מקומיות רבות. אך על אף זאת, המחקר על תופעת ההתנגשויות במבנים בתחומי הארץ עדיין מצוי בשלביו הראשוניים. 

כעת, מדענים מאוניברסיטת תל אביב ומוזיאון הטבע ע״ש שטיינהרדט מנסים לשנות זאת וללמוד על היקף התופעה, על מיני הציפורים הפגיעים לה במיוחד, ועל המקומות המסוכנים ביותר. לשם כך הם מבקשים את עזרת הציבור. הם פתחו טופס אינטרנטי ומזמינים את כולם לדווח על כל עדות להתנגשות – אם זו ציפור פגועה או סימן של פגיעה בחלון. בנוסף, ניתן להצטרף לקבוצת ווטסאפ ייעודית בה אפשר להתייעץ בנושאים הקשורים לניטור. אם המחקר יצליח, נבין טוב יותר את הפגיעה בציפורים וכיצד ניתן לצמצם אותה. לכתבה באתר. 

יובל רוזנברג

לשנות את הקוד הגנטי

לפני שש שנים פיתחו חוקרים מאנגליה חיידק מלאכותי, שהקוד הגנטי שלו עושה שימוש רק בחלק מהצירופים האפשריים של אותיות ה-DNA. כעת, אותם חוקרים חושפים חיידק חדש, שהקוד הגנטי שלו מצומצם עוד יותר. 

ה-DNA בנוי כשרשרת של ארבע מולקולות שחוזרות על עצמן, ומסומנות באותיות C,T,A ו-G. כל היצורים החיים משתמשים באותו קוד גנטי, שבו כל רצף של שלוש אותיות, המכונה “קודון”, מקודד לאחת מאבני הבניין של החלבונים. יש 20 אבני בניין כאלו, אבל 64 צירופים אפשריים של שלוש אותיות ה-DNA – לכן יש כמה קודונים שמקודדים לאותה מולקולה.

החוקרים יצרו חיידק שבמקום 64 קודונים, השתמש רק ב-61 – וכעת חיידק נוסף שמשתמש ב-57 בלבד. חיידק כזה עשוי להיות עמיד לנגיפים, משום שיש להם קודונים בהם הוא לא משתמש. בנוסף החוקרים בוחנים אם אפשר יהיה לייצר בעזרתו חלבונים מלאכותיים, בעלי אבני בניין שונות מהרגיל, שעל בסיסם אפשר יהיה לפתח תרופות עתידיות. לכתבה באתר.

גל חיימוביץ’

לטחורים, לחץ כאן

מחקר חדש מצא קשר בין שימוש בסמארטפון בשירותים לעלייה בסיכון ללקות בטחורים. 

ישיבה ממושכת בשירותים מזוהה עם בעיות בריאותיות רבות, שהמוכרת ביותר מביניהן היא טחורים – מצב שבו לחץ ממושך על כלי דם בפי הטבעת ובחלחולת יוצר בהם תהליך דלקתי ונפיחות. התוצאה היא תחושת גירוד, כאב ואפילו דימום. לפעמים הבעיה חולפת מעצמה, אך כשזה לא קורה הטחורים עלולים להפוך לבעיה טורדנית שפוגעת באופן משמעותי באיכות החיים של הסובלים מהם.

כדי להפחית את הלחץ שמופעל על כלי הדם בפי הטבעת, גורמי בריאות ברחבי העולם ממליצים לצמצם את משך הזמן שאנחנו מבלים בישיבה על האסלה. במחקר ביקשו מ-125 מטופלים שעברו בדיקת קולונוסקופיה, לענות על סקר שבדק גם את הרגלי השימוש בטלפונים ניידים. לאחר נטרול של גורמים אחרים שמעלים או מורידים את הסיכון לטחורים, כמו פעילות גופנית, צריכת סיבים או יציאות מאומצות, נמצא ששימוש בטלפון בשירותים מעלה ב-46 אחוז את הסיכון לטחורים, מה שאולי קשור לזמן הישיבה הרב בשירותים. לקריאה  בהרחבה (באנגלית). למאמר המלא (באנגלית).

אלכס אברוטין

ככוכבי ה(לכת ב)שמיים לרוב

שלושה עשורים אחרי הגילוי הראשון של כוכב לכת מחוץ למערכת השמש, הכריזה אתמול סוכנות החלל של ארצות הברית כי המניין הרשמי של כוכבי לכת כאלה, אקסופלנטות, הגיע ליותר מ-6,000.

כוכבי לכת כאלה מתגלים בקצב גדל והולך ובמגוון שיטות, ורק בשלוש השנים האחרונות התגלו יותר מאלף אקסופלנטות. רובם מתגלים בתצפיות עקיפות, באמצעות זיהוי של ירידה מחזורית זעירה באור של כוכב, כשכוכב הלכת חולף בינו לבינינו, או באמצעות מדידה של תנודות קטנות בסיבוב העצמי שלו, שמעידות כי עצם כלשהו מושך אותו מעט. אחרי הזיהוי הראשוני כוכב לכת מוגדר “מועמד”, עד לתצפיות או מדידות נוספות שמאמתות את קיומו. נוסף על 6,000 כוכבי הלכת שהתגלו, יש כיום עוד 8,000 בתהליכי אימות. 

רוב כוכבי הלכת שהתגלו גדולים בהרבה מכדור הארץ, והתנאים המשוערים על פניהם אינם מתאימים לקיום חיים כפי שאנו מכירים אותם. אבל קצב הגילוי מרמז שיש ברחבי היקום עוד מיליארדי כוכבי לכת שממתינים לגילוי, ואולי מסתתרים ביניהם כמה תאומי ארץ שהתפתחו בהם חיים. לעוד חדשות חלל באתר.

איתי נבו