לחשוב מהר, לחשוב לאט

שלוש השאלות הללו לקוחות מ”מבחן האייקיו הקצר ביותר בעולם” שפיתח הפסיכולוג שיין פרדריק ב-2005. הן מדגימות את אחד הכשלים הנפוצים ביותר בחשיבה שלנו – הנטייה להישמע לאינטואיציה ולתחושות הבטן שלנו, במקום לחשוב לעומק במודע, תהליך שדורש מאיתנו להשקיע יותר מאמץ ו”משאבים מנטליים”, לפני ההגעה לתשובה הסופית. התשובות הנכונות, אגב, הן חמישה שקלים, חמש דקות, ו-47 ימים. האם השבתם נכון? וחשוב יותר, איך השאלות האלה קשורות לחשיבה האינטואיטיבית שלנו?

החושבים המהירים במערב

בכתבה הראשונה בסדרה הוזכר דניאל כהנמן, חתן פרס בנק שוודיה למדעי הכלכלה לזכר אלפרד נובל מ-2002, שתרם רבות למחקר על הטיות קוגניטיביות עם שותפו, עמוס טברסקי. הרעיון המרכזי בספרו החשוב של כהנמן, “לחשוב מהר, לחשוב לאט“, הוא שקבלת ההחלטות שלנו מושפעת משתי מערכות חשיבה, אותן הוא מכנה מערכת מסוג אחת ומערכת מסוג שתיים. כהנמן מדגיש שאין מדובר במבנים נוירו-אנטומיים שאפשר לזהות פיזית במוח, אלא יותר בדימויים גנריים לשתי צורות חשיבה שונות, שמדגימות איך אנחנו מפעילים שיקול דעת.

מערכת מספר אחת היא מערכת אינטואיטיבית, “חמה”. זוהי מערכת שפועלת באופן מהיר ומיידי, כמעט ללא מאמץ ובלי צורך בהרבה אנרגיה. אנחנו משתמשים בה כשעלינו לקבל החלטות מהירות, כמו להגיב למכשול על הכביש בזמן נהיגה, או לפתור תרגיל כמו 2+2. הבעיה עם המערכת הזו היא שהיא לא מדויקת במיוחד, והסתמכות עליה עלולה להוביל לתשובה שגויה. 

מערכת מספר שתיים היא ההפך הגמור. זוהי מערכת החשיבה המעמיקה וה”קרה” שלנו. היא דורשת מאמץ, ריכוז וזמן, אך כשאנחנו משתמשים בה פחות סביר שנטעה. המערכת הזו משמשת אותנו בכל פעם שאנו נדרשים לקבל החלטה כבדת-משקל או לפתור בעיה מורכבת: להרכיב רהיט שקנינו באיקאה, לפתור תרגיל כמו 24×35, או להחליט את מי להזמין לארוחת ליל הסדר.

לבחור במערכת הנכונה

לפי כהנמן, הבעיה עם שתי המערכות האלה היא שלפעמים אנחנו מתבלבלים ביניהן, ומשתמשים באחת כשמוטב להשתמש באחרת. זה יכול להסביר טעויות בניסיון לפתור את חידת הכובעים מהכתבה השנייה בסדרה: התשובה האינטואיטיבית והמהירה ביותר ש”קופצת” לנו לראש היא שאי אפשר לדעת; אנחנו מסתמכים עליה, לא מתאמצים להפעיל את מערכת מספר שתיים, וכך מגיעים למסקנה שגויה. אילו הייתם משתהים מעט לפני התשובה, או טוב יותר, מתייעצים עם אחרים, סביר יותר להניח שהייתם מגיעים לתשובה הנכונה. 

בתחומי המכירות והפרסום מרבים להשתמש באסטרטגיות שמטרתן להפעיל אותנו רגשית בעת קבלת החלטות, כדי שנסתמך על מערכת מספר אחת, לא נחשוב לעומק ונפעל באופן אינטואיטיבי ופזיז. דוגמאות טובות לכך הן הודעות מהבהבות שמכריזות על “שעות אחרונות למחירי מבצע” או על “כרטיסים אחרונים במחיר זה”. ברוב המקרים מדובר בטריק שיווקי שנועד לגרום לנו לפעול במהירות – ולקנות.

להתגבר על ההטיה?

כהנמן וטברסקי הגיעו למסקנה שכולנו מושפעים כל העת מהמון הטיות וכשלים בקבלת החלטות; יתרה מזאת, הם לא היו אופטימיים במיוחד לגבי היכולת שלנו להתגבר על ההטיות האלה, אפילו אחרי שלומדים עליהן ומודעים להן, בדומה לאשליות אופטיות, שממשיכות להתל גם במי שמכירים אותן. החוקר ריצ’רד ניסבט (Nisbett) דווקא חולק עליהם, ומחזיק בעמדה אופטימית יותר בעניין האפשרות ללמד אנשים לזהות הטיות קוגניטיביות ולהתגבר עליהן. לטענתו, הוראה יעילה ותרגול פתרון של בעיות מגוונות עשויים לעזור לאנשים לפתור אותן בצורה טובה יותר., והכוונה לא רק להוראה במסגרות אקדמיות – אחד מהקורסים של ניסבט בנושא חשיבה ביקורתית זמין חינם באתר “קורסרה“.

הבה נחזור לשאלות בתחילת הכתבה. אם טעיתם בחלק מהן או בכולן, זו עשויה להיות הזדמנות ללמידה: יש לכם הזדמנות לשפר את החשיבה שלכם, וללמוד מתי כדאי להשתמש במערכת מסוג אחת ומתי עדיף להפעיל את מערכת מסוג שתיים.

לכול הכתבות בסדרה