4 נובמבר 2025 
4 דקות הישג מצוין למדע הישראלי: מכון ויצמן למדע ברחובות עלה למקום השישי בעולם בדירוג ליידן CWTS, שמודד מצוינות מחקרית. הדירוג, שפורסם ביום רביעי מטעם המרכז ללימודי מדע וטכנולוגיה באוניברסיטת ליידן (Leiden) בהולנד, הציב את המכון מקום אחד מעל אוניברסיטת אוקספורד הבריטית, וצמוד לאוניברסיטת סטנפורד שבמקום החמישי. בשנה שעברה (2024) הוא דורג עשירי.
מעבר לעצם הכבוד הכרוך בדירוג הגבוה, מיקום טוב במדדי מצוינות אקדמית כמו זה של אוניברסיטת ליידן עשוי להשפיע לטובה על תפקודם של אוניברסיטאות, מכללות ומכוני מחקר. הוא עשוי להיות משמעותי במיוחד השנה, בהתחשב בגל החרמות על מדענים ישראלים בעולם ובנזק שנגרם למכון ויצמן עקב פגיעת הטילים האיראניים לפני כמה חודשים. דירוג גבוה של מוסד, או של תחום ספציפי בתוכו – למשל מחקר ביולוגי או סוציולוגי – יכול לעזור מאוד למוסד לגייס תרומות ומענקים שיוכלו לממן מחקרים נוספים, כלי מחקר יקרים ועוד. כמו כן דירוג איכותי משתלב פעמים רבות במכלול השיקולים שמדרבן חוקרים מובילים וסטודנטים מצטיינים לתארים מתקדמים לקשור את גורלם עם מוסד אקדמי מסוים ולוותר על הצעות קורצות אחרות שקיבלו. יתר על כן, מצוינות מחקרית מעודדת שיתופי פעולה בין מדענים ברחבי העולם והפריה הדדית ביניהם.
לצד תרומתם של הדירוגים, חשוב להבין איך כל דירוג כזה נבנה ומה המיקום בו מבטא. מהם הקריטריונים שהוא בוחן ועד כמה שיטת הדירוג שלו אכן מייצגת את התכונות שהוא מבקש למדוד. מעבר לכך, קיימת הסכנה ששאיפת יתר של מוסדות לדירוג יוקרתי תכניס שיקולים זרים למערכות התקצוב והתגמול שלהם. כלומר במקום להנהיג מדיניות שמעודדת מחקר טוב והוראה איכותית, מוסדות עלולים להשקיע יותר במדדים שיכולים לשפר את הדירוג העולמי שלהם, על חשבון צעדים שישפרו את העשייה המדעית עצמה.
מה מודדים המדרגים?
דירוג מוסדות אקדמיים משרת מטרות רבות. מדינות משתמשות בכלי הערכה כאלה לצורך תקצוב ותכנון מערכתי, מכוני מחקר ואוניברסיטאות אוספים נתונים כדי לזהות מהם המוסדות המשפיעים ביותר ולהצביע על תהליכים והתפתחויות בעולם המחקר. גם כלי תקשורת וגופים עיתונאיים מפרסמים דירוגים משלהם. הדירוגים יכולים להתייחס למדדים רבים ומגוונים – מספר הפרסומים, איכותם, איכות ההוראה, שיעורי ההצלחה של בוגרי המוסד, זכיית חוקרים בפרסים נחשבים, מספר הסטודנטים ועוד כהנה וכהנה.
שלושת הדירוגים הוותיקים והמשפיעים ביותר הם דירוג QS של חברת קווקרלי סימונדס (Quacquarelli Symonds) העוסקת בניתוח נתונים בשדה החינוך, דירוג האוניברסיטאות של שבועון החינוך הבריטי Times Higher Education, ודירוג שנגחאי, שקרוי גם ARWU – ראשי תיבות של “דירוג אקדמי של אוניברסיטאות בעולם”.
אף על פי שכל הדירוגים שואפים לשקף את איכות העבודה המדעית של מוסדות מחקר בעולם, כל אחד מהם מודד קריטריונים אחרים ומעניק להם משקל אחר. המרכיב העיקרי בדירוג QS הוא ביקורת עמיתים, כלומר סקר שבו מדענים מעריכים את האיכות האקדמית של אוניברסיטאות שהם מכירים אך אינם המוסד שמעסיק אותם. המדד של הטיימס, לעומת זאת, משקלל יחד מרכיבים רבים, שהעיקריים שבהם הם ממוצע הציטוטים של המאמרים שפרסמו מדעני המוסד, שמעיד על השפעת המחקרים שנעשים בו, וכן סקר עמיתים הדומה לזה של QS. מדד שנגחאי משקלל פחות קריטריונים, שהבולטים שבהם הם מספר החוקרים והבוגרים של המוסד שזכו בפרסי נובל ובמדליית פילדס במתמטיקה, איכות הציטוטים של המאמרים שפורסמו מטעמו ומספר הפרסומים בכתבי העת המדעיים המובילים Nature ו-Science.
