הטיות זיכרון
איך יכול להיות שאנחנו זוכרים דברים שמעולם לא קרו? על זכרונות שגויים ומניפולציות של זיכרון
הזיכרון הוא דבר מתעתע. בהרבה מקרים אנו בטוחים שהזיכרון שלנו מדויק ונכון, ממש כמו סרטון שצילמנו בנייד ולא משנה כמה פעמים נצפה בו, הוא תמיד יהיה זהה. האמת, למרבה הצער, רחוקה מכך. הזיכרון שלנו דומה הרבה יותר לגוש פלסטלינה שמשנה את צורתו בכל פעם שאנו משחקים בו. יש לא מעט מחקרים שנעשו על רמת מהימנותו של הזיכרון שלנו, וברובם נמצא שהיא נמוכה מאוד. הם אף הראו כמה בקלות ניתן לשבש זיכרונות, ואף להמציא זיכרונות חדשים שאינם מבוססים על התרחשויות אמיתיות שקרו.
בואו נחזור לשאלה שבתחילת הכתבה. קרוב לוודאי שרובכם בחרתם באפשרות מספר אחת, ובצדק. משום מה נדמה לכולנו שדארת’ ויידר אכן אומר את שמו של לוק בסרט – קרוב לוודאי מפני ששמענו המון אנשים חוזרים על ציטוט זה לאורך השנים. התשובה הנכונה, כפי שוודאי הבנתם לאורך סדרת כתבות זו, מעט שונה. אם תצפו בקליפ המקורי מהסרט, תראו שהוא למעשה אומר “לא, אני האבא שלך”, כלומר, אפשרות מספר שתיים היא התשובה הנכונה.
שאלה זו מדגימה את אחת התופעות המעניינות הקשורות לזיכרון – אפקט מנדלה. האפקט הוא חלק מקבוצה גדולה של תופעות המכונות זיכרון שווא (False Memory), לפיו יש כמה זיכרונות קולקטיביים המשותפים למספר רב של אנשים באוכלוסייה, למרות שהם מבוססים על מידע שגוי ולא אמיתי. אפקט זה תואר לראשונה על ידי פיונה ברום (Broome), חוקרת של תופעות פרה-נורמליות, שסיפרה שהיא הייתה בטוחה, כמו הרבה אנשים אחרים שפגשה לאורך השנים, שנלסון מנדלה, הנשיא לשעבר של דרום אפריקה, נפטר במהלך שהותו בכלא בשנות השמונים של המאה הקודמת (הוא למעשה נפטר ב-2013, 23 שנים לאחר ששוחרר מהכלא). גם הזיכרון השגוי של הציטוט ממלחמת הכוכבים שייך למועדון היוקרתי של אפקט מנדלה.
אנשים רבים בטוחים, בטעות, שנלסון מנדלה נפטר במהלך שהותו בכלא בשנות השמונים של המאה הקודמת. מנדלה, חי וקיים ב-2008 | ויקימדיה, South Africa The Good News
מה לגבי מניפולציות מכוונות של זיכרונות? מחקרים מראים שגם זה ניתן לעשות, ואפילו די בקלות. במחקר משנת 2002, קימברלי וויד (Wade) ועמיתיה ביצעו ניסוי פשוט אך מדהים: הם ביקשו מקבוצת נחקרים לשלוח להם תמונות מהילדות. במהלך הריאיון, החוקרים הציגו למשתתפים את התמונות שלהם וביקשו מהם לתאר מזיכרונם מה הסיפור מאחורי אותה תמונה. החלק המעניין הוא, שבין אותן תמונות, החוקרים השתילו תמונה מזויפת, בה רואים את המשתתף נמצא בתוך כדור פורח. רוב המשתתפים שנחשפו לתמונה בפעם הראשונה לא הצליחו לזכור היכן היא צולמה ומתי – הגיוני בהתחשב בכך שהיא הייתה מזויפת. אולם, כאשר המשתתפים הוזמנו לריאיון נוסף כמה שבועות מאוחר יותר, כמחצית מהם הצליחו לתאר בצורה מפורטת מה התרחש באותה תמונה מזויפת שלהם בכדור פורח. כלומר, עצם החשיפה החוזרת למידע, אפילו אם הוא לא אמיתי, גורמת לנו להמציא סיפור במוחנו וליצור זיכרון שווא. מחקר זה אף שוחזר בהצלחה בשנת 2023.
אפקטים אלה אינם חדשים – פרסומאים משתמשים בהם מאז ומעולם בעזרת ג’ינגלים וסלוגנים החוזרים על מידע מסוים שוב ושוב. גם סיפורי עמים, אגדות, ואף סיפורים דתיים משתמשים בעקרונות דומים. עם זאת, אפקטים אלה מקבלים משמעות מסוכנת עוד יותר בסביבה הדיגיטלית של אינטרנט ורשתות חברתיות. הקלות שבה ניתן כיום ליצור תמונות או סרטונים מזויפים בעזרת כלי בינה מלאכותית מאפשרים לאנשים לבצע הטעיות ומניפולציות רבות לתודעה ולזיכרון שלנו. גם כשאנו יודעים שמידע מסוים הוא שקרי, עצם החשיפה החוזרת אליו יוצאת זיכרונות שווא שעלולים לגרום לנו להאמין למידע בפעם הבאה שניתקל בו.
אז בפעם הבאה שאתם נתקלים במשהו שנראה לכם מוכר אבל אתם לא בטוחים אם הוא נכון או לא, קחו בחשבון שיכול להיות שפשוט מדובר בזיכרון שווא שקרי.
לכול הכתבות בסדרה
23 אוגוסט 2025 
3 דקות 
