הטיית האישוש

רובכם ודאי קבעתם ש”אי אפשר לדעת” – הרי לא נתון מידע לגבי בתיה ומה שיש או אין לה על הראש, ולכן, לכאורה, אין לדעת אם מישהי עם כובע מסתכלת על מישהי בלי כובע. עם זאת, התשובה הנכונה היא “כן”. 

בתרחיש המתואר יש רק שתי אפשרויות: או שלבתיה יש כובע או שאין לה. ראשית נניח שיש לה כובע, וידוע לנו שהיא מסתכלת על גליה, שאין לה כובע: בתיה (עם כובע) מסתכלת על גליה (בלי כובע), ומכאן שהתשובה היא “כן”.

כעת נניח שלבתיה אין כובע. ידוע שאנה, שיש לה כובע, מסתכלת עליה: אנה (עם כובע) מסתכלת על בתיה (בלי כובע), ומכאן שגם בתרחיש הזה התשובה היא “כן”. 

אם כך, לא משנה מה מצבה של בתיה – בשתי האפשרויות תהיה מישהי עם כובע שמסתכלת על מישהי בלי כובע.

החידה הזאת מדגימה את אחת מההטיות הקוגניטיביות הנפוצות והנחקרות ביותר, הטיית האישוש (Confirmation Bias), שגורמת לנו לחפש ולקבל מקורות מידע שעולים בקנה אחד עם העמדות שכבר גיבשנו, אבל להתעלם ממידע שנוגד אותן, לפסול אותו או להתכחש לו. ההטיה משפיעה על כולנו, לא משנה באיזה צד של המפה הפוליטית אנחנו, מה רמת ההשכלה שלנו או מה מעמדנו החברתי-כלכלי. במחקרם של קאהן (Kahan) ושותפיו מ-2017 נמצא שאנשים בעלי יכולות גבוהות מושפעים באותה מידה מהטיית האישוש – אם כי הם יודעים להצדיק את עמדתם בצורה טובה יותר.

בשבח הוויטמינים (או אולי לא)

סיפורו של הכימאי לינוס פאולינג, אחד המדענים הגדולים במאה ה-20, שזכה בשני פרסי נובל – אחד בכימיה ואחד לשלום, הודות לפעילותו נגד הפצת נשק גרעיני – מדגים היטב איך השכלה גבוהה לא מגינה מפני הטיית האישוש. על אף שהיה מדען מבריק, בשנות חייו האחרונות הקדיש פאולינג את מיטב מאמציו להוכיח שצריכת ויטמינים, בעיקר ויטמין C, יכולה להוביל להחלמה מרוב המחלות, כולל סרטן. הוא מימן מכיסו מחקרים בניסיון להוכיח זאת, אף שמחקרים אחרים לא מצאו שום קשר בין ויטמינים להחלמה ממחלות קשות, להוציא מקרים של מחסור קיצוני בוויטמינים לאורך זמן. למרות כל המידע הסותר, פאולינג האמין עד סוף ימיו בכוחם המרפא של הוויטמינים.

הטיית האישוש, בשילוב אפקטים שמשפיעים עלינו בזמן גלישה ברשתות חברתיות כמו תאי תהודה (Eco Chamber), דהיינו, סביבה משופעת אך ורק באנשים שמחזיקים בעמדות דומות לשלנו, יכולים ליצור תחושה כאילו כולם חושבים בדיוק כמונו ולחזק את הביטחון שלנו בצדקתנו, גם כשזה לא המצב.

ספקנים רק לפעמים

ההטיה גורמת לנו לקבל באופן מיידי ובלתי ביקורתי כל פרסום או ידיעה שתומכים בעמדות שלנו, ולפסול ידיעות שמאתגרות את השקפותינו בטענה שהן שקריות, לא מהימנות ולא מבוססות. היכולת שלנו לחשוב בצורה ביקורתית ולהטיל ספק מאוד מפותחת, אך בגלל הטיית האישוש אנו מפעילים אותה בעיקר על דברים שאיננו מסכימים איתם, ורק לעיתים רחוקות על דברים שהיינו רוצים שיהיו נכונים. אולי משום כך אנשים רבים בעולם עדיין נמשכים לפרקטיקות פסאודו-מדעיות כמו אסטרולוגיה, קריאה בכף היד והומאופתיה, או נסחפים אחרי תיאוריות קשר מפוקפקות כמו התנגדות לחיסונים וכדור הארץ השטוח.

אז איך ההטיה קשורה לחידה שבתחילת הכתבה? כיוון שהשאלה לא כוללת מידע על בתיה, רובכם ודאי חשבתם בצורה אינטואיטיבית שאין דרך לקבוע אם מישהי עם כובע מסתכלת על מישהי בלי כובע. לאור זאת, בהשפעת הטיית האישוש, לא השקעתם מאמץ בניסיון לבחון לעומק את התשובה שכבר הגעתם אליה, וכך לאמת אותה או להפריכה.

אם כן, כולנו מושפעים מהטיית האישוש, בלי קשר לרמת האינטליגנציה ולהשתייכות הפוליטית, התרבותית או החברתית שלנו. מה בכל זאת אפשר לעשות כדי לנסות להתגבר עליה? אחת האפשרויות היא לחפש באופן פעיל ויזום הסברים חלופיים ומידע נוסף, בעיקר כשנתקלים במידע שתואם באופן מושלם אמונות ותפיסות שכבר פיתחנו.

לכול הכתבות בסדרה