הכוכבים של החורף

בעבר, היכרות עם עונות השנה הייתה לא פחות מעניין של חיים או מוות עבור החקלאים. כבר לפני אלפי שנים גילו בני האדם שאפשר לעקוב אחר עונות השנה באמצעות הכוכבים. לשמי הלילה מבנה קבוע בכל נקודה בזמן, שחוזר על עצמו שנה אחר שנה. תרבויות עתיקות כינו את המבנים הללו על שם בעלי חיים או דמויות מיתולוגיות, שידועים לנו היום בתור קבוצות הכוכבים.

היום אנחנו יודעים שכדור הארץ משלים הקפה אחת סביב השמש כל 365 ימים ורבע. מכאן שבכל עונה אנחנו נמצאים במיקום שונה ביחס לשמש, ולכן רואים בשמי הלילה קבוצות כוכבים אחרות. הקבוצות שנוכל לראות תלויות במידה רבה במיקום שלנו על פני כדור הארץ: מי שצופה בשמי חצי הכדור הצפוני ומי שצופה בשמי חצי הכדור הדרומי יראו קבוצות כוכבים שונות לגמרי, שכן הם משקיפים על אזורים שונים בחלל. מקו המשווה אפשר לראות לאורך השנה גם את הכוכבים של חצי הכדור הצפוני, וגם את אלו של של חצי הכדור הדרומי. כל קבוצות הכוכבים חולפת בשמי הלילה פעם אחת בכל מחזור של עונות השנה, בגלל תנועת כדור הארץ סביב השמש. כלומר, הכוכבים מקיפים אותנו כל הזמן, ביום ובלילה, אבל בעונות שונות קבוצות הכוכבים שאנו יכולים לראות בלילה משתנות.

החורף האסטרונומי 

החורף האסטרונומי נקבע ממיקומו המשתנה של כדור הארץ ביחס לשמש, המעניקה לנו את ימי ההיפוך – היום הארוך ביותר בשנה והיום הקצר ביותר בשנה, והשוויון – כאשר היום והלילה שווים באורכם. הסיבה לעונות השנה שאנו חווים בכדור הארץ היא נטיית כדור הארץ על צירו ב-23.5 מעלות. במהלך ההקפה שלו את השמש כדור הארץ נשאר נטוי, כך שחצי הכדור הצפוני מוטה לכיוון השמש בחודש יוני ומרוחק ממנה בדצמבר. במהלך ההקפה משתנה כיוון הציר יחסית לשמש, וכך גם משתנה כמות הקרינה שמגיעה לכל אחד מחצאי כדור הארץ. 

בשל הקפת כדור הארץ את השמש אורך היום משתנה, וכך גם חלוקת השעות בין היום ללילה. ביום שבו הציר פונה באופן המרבי אל השמש, מתרחש היפוך החורף – היום הקצר ביותר בשנה בחצי הכדור הצפוני, שחל היום – ב-21 בדצמבר. התהליך ההפוך קורה ביום היפוך הקיץ, היום הארוך ביותר בשנה בחצי הכדור הצפוני, שחל ב-21 ביוני. כאשר השמש נמצאת מעל קו המשווה נוצרים ימי שוויון האביב והסתיו, ב-21 במרץ וב-21 בספטמבר. באזור קו המשווה כמעט לא מרגישים את חילופי העונות, אך בצפון אמריקה, באירופה ובמדינות רבות בחצי הכדור הצפוני משמשת הגדרת החורף האסטרונומי כדי לקבוע מתי מתחיל החורף באופן רשמי. 

החל מיום היפוך החורף ב-21 בדצמבר, הימים בחצי הכדור הצפוני מתחילים להתארך, והלילות – להתקצר. בחצי הכדור הדרומי קורה בדיוק ההפך: יום ההיפוך הוא היום הוא הארוך ביותר, ואחריו הימים הולכים ומתקצרים. מעבר למשמעויות ההיסטוריות והתרבותיות של ימי ההיפוך, בחורף אנו זוכים ליהנות מכמה מקבוצות הכוכבים הבהירות והמרשימות ביותר בשמי הלילה.  

קבוצות ליל חורף 

לפני אלפי שנים הביטו בני האדם לשמיים וניסו לחפש תבניות בכוכבים שמעליהם. עם הרבה דמיון וזמן פנוי, הם העניקו שמות וסיפורים לעשרות קבוצות כוכבים, שאת חלקן אנחנו מכירים עד היום. בכל תרבות מצאו בשמיים בעלי חיים או צורות שונות, וסיפרו עליהן סיפורים מיתולוגיים. כיום, בעולם המערבי, אנחנו קוראים להן בעיקר בשמות שנתנו להם ביוון וברומא.

הקבוצות שאנחנו רואים בשמי הלילה משתנות לפי עונות השנה, וכך הן סימנו לבני האדם את בוא החורף או הקיץ. בהתאם, הם ידעו מתי לשתול ולקצור תבואה. אם תרימו את עיניכם לשמי החורף, בהנחה שאינם מעוננים, תוכלו להבחין בקבוצות העיקריות האלה (למשל בעזרת היישומון סטאלריום):

אוריון: אחת הקבוצות הבולטות בשמי החורף, ומהקבוצות החשובות בהיסטוריה. עשרה כוכבים מרכיבים את קבוצת אוריון, שמוכרת לאנושות כבר אלפי שנים ונקראת על שם צייד מהמיתולוגיה היוונית. את הקבוצה חוצה קו המשווה השמימי – מעגל דמיוני על גבי כיפת השמיים, שנמשך מקו המשווה אל החלל במאונך לציר הסיבוב של כדור הארץ. המיקום שלה מבטיח שאפשר יהיה לראותה גם מחצי הכדור הצפוני וגם מהדרומי,  ולכן שלל תרבויות קדומות הכירו אותה. היא ידועה בעיקר בשל חגורת הצייד, שלושה כוכבים בולטים באלכסון. הכוכבים הבהירים ביותר בקבוצה הם ריג’ל וביטלג’וז. קבוצת אוריון מוזכרת גם בתנ”ך, בספרים איוב, עמוס וישעיהו, שם היא מכונה “כסיל”. לפי המיתולוגיה היוונית אוריון ניסה להציל את הפליאדות, בנותיו של האל אטלס, שנחטפו בידי שור. 

חפשו שלושה כוכבים בהירים באלכסון בשמיים – זו החגורה. החרב, שנמצאת במאונך לחגורה, יוצרת איתה תת-קבוצה לא רשמית אבל שימושית – חץ הצפון, המצביע בקירוב טוב לכיוון הצפון של כדור הארץ.

כלב גדול Canis major: נמצא בצמוד לאוריון, ותרבויות רבות סיפרו כי הוא כלב השמירה של הצייד. הכוכב הבולט ביותר בקבוצה הוא סיריוס, שהוא גם הכוכב הבהיר ביותר בשמי כדור הארץ. זהו אחד הכוכבים הקרובים ביותר לשמש, שמרוחק ממנה רק שמונה וחצי שנות אור. לסיריוס משמעות היסטורית ותרבותית חשובה: כאשר הוא התחיל להופיע בשעות הערב ולבשר על תחילת עונת החורף, במצרים ידעו שנהר הנילוס צפוי לעלות על גדותיו, אירוע חשוב במיוחד לחקלאים הקדומים. הספינקס הענקי בגיזה שבמצרים משתחווה לכיוון זריחתו של סיריוס בתקופת הגאות בנילוס. היוונים ראו בו את  הראש של קבוצת הכלב הגדול. אצל האצטקים הוא מסמל את האל קצאלקואטל.

חפשו את הכלב הגדול דרום מזרחית, כלומר שמאלה ולמטה, מקבוצת אוריון. כוכבי חגורת אוריון מצביעים אל הכוכב הבולט ביותר בקבוצה, סיריוס.

שור: אחד מתריסר המזלות המרכיבים את גלגל המזלות השמימי. ידוע בעיקר בשל צורת ה-V שמזכירות קרני שור, וצביר הכוכבים פליאדות הסמוך לשור, שמורכב משישה כוכבים סמוכים ובהירים מאוד. בתנ”ך הפליאדות כונו “כימה”, וביפנית “סובארו” – והסמל של חברת המכוניות באותו שם מראה את צבר הכוכבים הזה. לפי המיתולוגיה היוונית הפליאדות היו שש בנותיו של אטלס, שנחטפו בידי השור. קבוצת הכוכבים “שור” מורכבת מחמישה כוכבים מרכזיים, שהבולט בהם נקרא אלדברן. משמעות השם בערבית היא “העוקב”, משום שהכוכב נראה כמי שעוקב אחרי קבוצת הפליאדות. אלדברן הוא ענק כתום שקוטרו פי 40 מהשמש שלנו. הוא מרוחק 65 שנות אור מאיתנו, אך בזכות הבהירות החזקה שלו הוא נראה זוהר באור אדום-כתום גם מכדור הארץ. 

חפשו את קרני השור בצורת V צפון-מערבית, כלומר ימינה ולמעלה, מקבוצת אוריון.

משושה החורף (Winter Hexagon): משושה החורף הוא לא קבוצת כוכבים רשמית אלא אסטריזם, צורה דמיונית הנוצרת מחיבור של כוכבים בשמי הלילה. המשושה מורכב משישה כוכבים בהירים שיוצרים צורת משושה: קאפלה (בקבוצת הכוכבים עגלון), אלדברן (בשור), ריג’ל (באוריון), סיריוס (בכלב גדול), פרוקיון (בכלב קטן) וקסטור או פולוקס (בתאומים). המשושה נראה כצורה עגולה גדולה בשמיים, שאפשר לצפות בו בחורף מרוב חלקי חצי הכדור הצפוני. בחצי הכדור הדרומי הכוכבים האלה מופיעים בשמי הקיץ המקומי. 

אז אתם מוזמנים ללבוש משהו חם, לוודא שהשמיים לא מאוד מעוננים, ולצאת ליהנות מקבוצות כוכבי החורף בלילה חורפי