לאבחן בזמן את סרטן המעי הגס

הכתבה פורסמה לראשונה בשנת 2013 ועודכנה לאחרונה בהתאם להנחיות הנהוגות כיום בישראל. מטרתה לעשות סדר במידע הזמין לציבור על גילוי מוקדם של סרטן המעי הגס והחלחולת: למי מומלץ להיבדק ומתי, מהו גילוי מוקדם ומה ההבדל בין בדיקת סקר לבדיקת אבחנה.

בישראל קיימת כיום מדיניות סקר לגילוי מוקדם באוכלוסייה בסיכון רגיל: בדיקת דם סמוי בצואה אחת לשנה. במקרה של תוצאה חיובית, כלומר יש דם בדגימה, יופנה הנבדק לבדיקה מאבחנת בשם קולונוסקופיה להשלמת בירור. עם זאת יש אנשים שמצויים בסיכון גבוה מאחרים לחלות בסרטן המעי הגס והחלחולת ועבורם יש תועלת בבדיקת קולונוסקופיה ללא בדיקת סינון לפניה. השאלה ששואלת מערכת הבריאות אינה איזו מן הבדיקות עדיפה תמיד, אלא באילו מצבים ובאיזו אוכלוסייה תתאים ביותר כל אחת מהן. בדיקת דם סמוי בצואה קלה לביצוע אך ייתכנו לה תוצאות חיוביות או שליליות שגויות. הקולונוסקופיה מדויקת אבל פולשנית, יקרה, לא נעימה ויש לה סיכונים. השאלה מקפלת בתוכה את המתח התמידי בין תחום הטיפול המונע באוכלוסייה ובין עולם הטיפול הקליני המתמקד בפרט.

סרטן המעי הגס והחלחולת

בישראל סרטן המעי הגס הוא השני בשכיחותו בנשים אחרי סרטן השד והשלישי בשכיחותו בגברים לאחר סרטן הערמונית וסרטן הריאות, והוא שכיח במיוחד אחרי גיל 50. מדי שנה מאובחנים בישראל כ-3,000 חולים ומתים כ-1300. אחד מגורמי הסיכון למחלה הוא תזונה לא בריאה, וידוע שאכילת ירקות ופירות, תפריט דל שומן ופעילות גופנית סדירה מפחיתים את הסיכון ללקות במחלה.

סרטן המעי הגס מתחיל בפוליפים או גידולים קטנים בדופן המעי, ומתפתח בארבעה שלבים, שבראשונים שבהם אין בדרך כלל תסמינים מורגשים. הדימום אינו קבוע והוא קורה בצורה סמויה ולא מורגשת גם בשלבים הראשונים של המחלה לפני שמופעים סימנים אחרים. התסמינים הגלויים מופיעים בדרך כלל כשהמחלה כבר נמצאת בשלב מתקדם וסיכויי ההחלמה נמוכים למדי. למשל יכולים להופיע כאבי בטן, שינויים ביציאות, דם בצואה וחסימת מעי. 

חולים שמתלוננים לרופא שלהם על תסמינים כאלה מופנים בדרך כלל לבירור בבדיקת קולונוסקופיה, שבמהלכה מוחדר למעי צינור עם מצלמה בקצהו. הרופא המבצע את הבדיקה מחפש גידולים סרטניים ופוליפים, גידולים שפירים שיכולים להפוך לממאירים על הדופן הפנימית של המעי. 

אפשר לאבחן את סרטן המעי הגס כבר בשלבים המוקדמים של המחלה, לפני הופעת התסמינים, באמצעות בדיקת דם סמוי בצואה. ככל שאבחון המחלה נעשה בשלב מוקדם יותר של התפתחותה, ובייחוד לפני השלב הממאיר, סיכויי ההחלמה טובים יותר. כך אפשר למנוע מחלה קשה וקטלנית ולהתמודד עם מחלה פשוטה לטיפול, שניתן להחלים ממנה ולחיות עוד שנים רבות.

מי צריך להיבדק

לפני שאתם רצים לרופא המשפחה ומבקשים בדיקה, האם אתם צריכים בכלל להיבדק? ואיך? התשובה אינה זהה לכל האנשים. רמת הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס נחלקת לשתי דרגות, ולפיהן ממליצים הרופאים על עריכת בדיקות: סיכון גבוה וסיכון רגיל או ממוצע. בסיכון רגיל נמצאים רוב האנשים שהגיעו לגיל 50. בהתאם לתוכנית הסקר הנהוגה בישראל, להם מומלץ לבצע בדיקת דם סמוי בצואה אחת לשנה בגילים 50–74. 

בסיכון גבוה למחלה מצויים מי שיש להם “סיפור משפחתי”, כלומר קרובים מדרגה ראשונה – הורים, אחים וילדים – של אנשים שחלו בסרטן המעי הגס, אנשים עם מחלות מעי כרוניות ואנשים עם תסמונות גנטיות מסוימות. לאנשים בסיכון גבוה ההמלצה היא לעבור בדיקת קולונוסקופיה מדי חמש שנים, החל מגיל ארבעים או עשר שנים לפני שיגיעו לגיל האבחנה של הקרוב שחלה, לפי החלטת הרופא המטפל האחראי למעקב. הבדיקות האלה כלולות בסל הבריאות וממומנות על ידי קופות החולים.

בדיקת אבחנה או בדיקת סקר

מערכת הבריאות מפנה אנשים לבדיקות משתי סיבות – בירור וסינון. את בדיקות הבירור יוזם הרופא המטפל בעקבות פנייה של המטופל עצמו, שסובל ממיחושים או משינויים בתפקוד היומיומי. במקרה זה מטרת הבדיקה היא לאבחן את הגורמים לתלונתו ולאשר או לשלול את האפשרות שהתסמינים נובעים ממחלה, במקרה שלנו סרטן המעי הגס והחלחולת.

לעומת זאת, בדיקות סינון נערכות באופן שגרתי ביוזמת מערכת הבריאות. משרד הבריאות הוציא הנחיות מפורטות בנושא, וכל קופת חולים אמורה ליידע את מבוטחיה הנמצאים באוכלוסיית היעד. הנמענים הם אנשים בריאים שלא התלוננו בפני הרופא על בעיה אך נמצאים בסיכון לחלות, והמטרה היא גילוי מוקדם, כשעדיין ניתן לרפא את המחלה.

ההחלטה את מי לכלול בבדיקות סינון מתקבלת בידי רופאים מומחים לבריאות הציבור על סמך מחקרים אפידמיולוגיים, שהם מחקרים שבוחנים את הגורמים להופעת מחלות באוכלוסייה, וחישובים של עלות הבדיקות לציבור לעומת התועלת שבהן.

איך בודקים

איך מאבחנים את הסרטן? הרי לסרטן המעי הגס בדרך כלל אין תסמינים עד לשלבים המאוחרים של המחלה. הרפואה מציעה כיום שורה של בדיקות ברמה שונה של פולשנות בניסיון לאתר את הסימנים הראשונים של המחלה – בעיקר דימום ופוליפים טרום ממאירים.

הגילוי המוקדם של סרטן המעי באוכלוסייה בסיכון רגיל הוא תהליך דו-שלבי, שמתחיל בבדיקת דם סמוי בצואה וממשיך לבדיקה מורכבת יותר על פי הממצאים שהתגלו בשלב הראשון. במקרה שנמצא דם סמוי בצואה הנבדק מופנה להמשך הבירור כדי לגלות אם מדובר בגידול שפיר, טרום ממאיר, ממאיר או בסיבה אחרת. גם אם התקבלה תוצאה חיובית בבדיקת דם סמוי בצואה, ההסתברות שהדימום נובע מגידול במעי הגס אינה גבוהה, כארבעה אחוזים. מלבד גידולים, סיבות אפשריות אחרות לדם סמוי בצואה הן טחורים, סדקים בפי הטבעת ומחלות מעי דלקתיות. אלה הבדיקות העיקריות לסינון ואבחון של סרטן המעי הגס והחלחולת: 

בדיקת צואה לדם סמוי היא בדיקת סקר לא פולשנית ולא מכאיבה שמשמשת כשלב הראשון בתהליך הדו-שלבי של הגילוי המוקדם. היא נעשית בבית הנבדק באמצעות ערכה ייחודית ומבוססת על נוגדנים שנצמדים לאחד ממרכיבי ההמוגלובין שבדם. במקרה של תוצאה חיובית, הנבדק יישלח להמשך בירור ואבחון.

סיגמואידוסקופיה היא בדיקת אבחנה פולשנית פשוטה למדי, שבמהלכה מחדירים צינור ומצלמה לחלל הפנימי של החלק השמאלי של המעי הגס, הסמוך לפי הטבעת והחלחולת, ומתבוננים פנימה. ההכנה לבדיקה קלה, הבדיקה נעשית בדרך כלל בלי הרדמה והסיכון לניקוב המעי נמוך. סיגמואידוסקופיה מוצעת לעיתים כחלופה פשוטה יותר לקולונוסקופיה במסגרת תוכניות לגילוי מוקדם, אך מאחר שהיא חוקרת רק חלק מהמעי, היא אינה יכולה להחליף קולונוסקופיה כשנדרש בירור של כל המעי.

קולונוסקופיה היא חקירה של החלל הפנימי של המעי הגס למלוא אורכו, באמצעות צינור גמיש ומצלמה שמוחדרים לתוכו. קולונוסקופיה משמשת לבירור אצל נבדקים עם תסמינים וכסקר אצל אנשים בסיכון גבוה לחלות בסרטן המעי הגס. במהלך הבדיקה הרופאים מחפשים סימנים לפוליפים ולגידולים, ובמקרה הצורך מוציאים דגימות לביופסיה או מסירים פוליפים. הבדיקה נחשבת יעילה ודורשת מהנבדק הכנה נרחבת בימים שלפניה, נעשית בטשטוש או בהרדמה וכרוכה בסיכון מסוים לניקוב דופנות המעי.

קולונוגרפיה (קולונוסקופיה וירטואלית) היא בדיקת CT לדימות החלל הפנימי של המעי הגס ללא הכנסה של צינור ארוך עם מצלמה למעי דרך פי הטבעת. הבדיקה כוללת החדרה של צינורית דקה וקצרה לפי הטבעת לצורך ניפוח המעי באוויר, ללא צורך בטשטוש הנבדק אך היא מחייבת הכנה בדומה לקולונוסקופיה. מכשיר ה-CT מעבד את המידע ויוצר תמונה מדויקת מאוד של המעי הגס, אולם הבדיקה אינה מאפשרת סילוק פוליפים או לקיחת דגימה בביופסיה. לכן, אם מתגלים בה ממצאים צריך לעבור גם קולונוסקופיה רגילה. 

בשנים האחרונות נוספו בעולם בדיקות חדשות לסקר ואבחון מוקדם, למשל בדיקות צואה שמזהות דם ו-DNA, בדיקות דם לסקר, ובמצבים מסוימים גם מצלמה בכמוסה למעי, אך תוצאה חיובית בהן עדיין מחייבת בדרך כלל קולונוסקופיה.

רפואה מונעת

מטרת העוסקים ברפואה מונעת היא מניעת מחלות באוכלוסיה – למשל בחיסון המטופל או בגילוי מחלה בשלבים מוקדמים, כשהטיפול בה עדיין פשוט. חשוב לאבחן מוקדם את סרטן המעי הגס, אולם רצוי בהרבה למנוע את המחלה עוד לפני שהחלה וזה אפשרי במקרים רבים באמצעות שמירה על אורח חיים בריא. 

נוכל להפחית באופן משמעותי את הסכנה ללקות בסרטן המעי הגס אם נקפיד על תזונה נכונה הכוללת אכילת ירקות ופירות וצמצום שומן מן החי, אם נעסוק באופן סדיר בפעילות גופנית ונבצע בדיקות סינון לפי המלצות רפואיות מותאמות. ההשפעה של אורח החיים הזה חזקה מאוד וידוע שהוא משפר גם את איכות החיים, וביכולתו למנוע שורה ארוכה של מצבי מחלה מלבד סרטן המעי הגס והחלחולת.

אם אתם בגיל המומלץ לביצוע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס ואינכם בסיכון גבוה – לטובתכם ולטובת בני משפחתכם עשו שימוש נאות בערכת בדיקה של דם סמוי בצואה. ואם אתם מכירים אנשים בגיל זה – קרובים, חברים או שכנים – המליצו גם להם לעשות כן.