קורונה בהיריון ואוטיזם בעובר

מחלות נגיפיות במהלך ההיריון עלולות לגרום נזק לעובר המתפתח. לדוגמה, נגיף זיקה עלול לגרום למיקרוצפליה, מצב שבו היקף הראש קטן מדי; נגיף האדמת עלול לגרום למומים מולדים קשים; ואילו נגיף CMV עלול לגרום לבעיות התפתחותיות קשות. נוסף על כך, נראה שיש מתאם בין מגוון מחלות זיהומיות במהלך ההיריון לבין עלייה בסיכון להפרעות הספקטרום האוטיסטי ומחלות התפתחותיות נוספות אצל היילוד, ככל הנראה בגלל פעילות מערכת החיסון של האם שמשפיעה על התפתחות המוח של העובר. 

בתחילת מגפת הקורונה נראה שעיקר הסיכון הנובע ממחלה במהלך ההיריון נשקף לאם. מחקרים מאוחרים יותר מצאו ראיות לכך שקורונה אצל נשים בהיריון גוררת סיכון להפרעות נוירולוגיות אצל העובר, אולם הם כללו כמה עשרות מקרים בלבד והילדים שנבדקו היו בני שנה וחצי לכל היותר, גיל שבו אבחון בהפרעות התפתחותיות לא תמיד מהימן. עד כה לא נערך מעקב ארוך יותר על ילדים שנולדו לאימהות שחלו בקורונה בהיריון.

מחלה זיהומית בהיריון

במחקר חדש, שפורסם בכתב העת למיילדות וגינקולוגיה של הארגון האמריקאי למיילדות וגינקולוגיה, רופאות ורופאים בבית החולים הכללי בבוסטון שבמסצ’וסטס אספו מידע על כ-18 אלף ילדים שנולדו בשמונה בתי חולים. הנשים שנכללו בנתונים ילדו בין חודש מרץ 2020 לסוף חודש מאי 2021, שיא תקופת הקורונה, לפני התחסנות רוב האוכלוסייה נגד המחלה. פרק הזמן שחלף מאז אפשר לחוקרים לבדוק את שיעורי האבחון של הפרעות התפתחותיות והפרעות הספקטרום האוטיסטי אצל ילדים עד גיל שלוש, שבו האבחון כבר נחשב מהימן למדי.

נוסף על כך, בתקופה שנבחנה נבדקו כל הנשים בהיריון שהגיעו לבדיקות או ללידה הן בשיטת PCR והן בבדיקות אנטיגן, כך שלחוקרים היה מידע מהימן על שיעורי התחלואה של הנשים בקורונה, וגם באיזה שליש של ההיריון הן חלו – לפי תאריך הבדיקה החיובית. מתוך 18 אלף הילדים שנבדקו, ב-861 מקרים האם נדבקה בקורונה במהלך ההיריון. מתוך כלל המקרים, רוב האימהות (65 אחוזים) חלו בשליש השלישי של ההיריון.

החוקרים מצאו שכ-16 אחוזים מהילדים שנולדו לאימהות שחלו בקורונה בהיריון אובחנו עם בעיות התפתחותיות או אוטיזם, לעומת מעט פחות מ-10 אחוזים מילדיהן של נשים שלא חלו בקורונה. כ-60 אחוזים מהילדים בכל קבוצה אובחנו בין גיל שנה וחצי לשלוש, מה שמסביר למה קשה היה לגלות את ההשפעה בשנתיים הראשונות של המגפה. רוב ההפרעות שנמצאו היו הפרעות בשפה ובדיבור, ומיעוטן קשיים מוטוריים, אוטיזם והפרעות אחרות. עבור חלק מההפרעות, שיעור הילדים שאובחנו שהאימהות שלהם חלו בקורונה במהלך ההיריון היה כפול מאשר אצל ילדים לאימהות שלא חלו בקורונה.

כדי לבחון אם המתאם שנמצא עלול לנבוע מסיבה אחרת, החוקרים ערכו מבחנים סטטיסטיים לפי פרמטרים אחרים שהיו יכולים להשפיע, כגון גיל האם, סוג בית החולים, מין היילוד, לידה בטרם עת וחיסון לקורונה. החוקרים מצאו שהמתאם בין מחלת האם להפרעה אצל הילד לא היה תלוי באף אחד מהגורמים הללו, ומכאן שסביר להניח שמחלת הקורונה היא הגורם לעלייה בסיכון. החוקרים מצאו שהסיכון הגבוה ביותר נשקף ליילודים שאימהותיהם חלו בשליש השלישי של ההיריון. בנוסף, בשתי הקבוצות – אצל נשים שחלו ואצל נשים שלא חלו כאחד – החוקרים מצאו, כצפוי, עלייה בסיכון במקרה שהיילוד הוא זכר, שכן שיעור האוטיזם המאובחן אצל בנים גבוה מאשר אצל בנות, וכך גם במקרים של לידה מוקדמת ואצל נשים ממוצא היספני. החוקרים לא מצאו הבדל בין נשים שהתחסנו נגד קורונה לנשים שלא התחסנו.

הממצאים האלה תואמים למה שכבר ידוע על מחלות זיהומיות אחרות במהלך ההיריון, ומחזקים את הקריאה לנשים בהיריון להתחסן נגד מחלות זיהומיות כמו קורונה ושפעת, שיש להן חיסון עונתי זמין.