דוסה: תערובת מסוכנת של סמים

הסם “דוסה”, שעלה לכותרות בימים האחרונים בעקבות תפיסת כמה גרמים שלו בפשיטה על בית הוריו של הזמר אושר כהן, אינו באמת  סם חדש. יתר על כן, למרות הכינוי “קוקאין ורוד” שדבק בו, הוא גם לא קוקאין. העיקר בו הוא שיווקי, לא כימי – המצאה שהגו סוחרי סמים במטרה לפרוץ לשווקים חדשים.

מקורו של הסם כנראה בקולומביה, שם הוא נודע בשמות טוסי (2C) או טוסיבי (2C-B), על שם הסם הפסיכדלי 2C-B שפיתח הכימאי אלכסנדר שולגין (Shulgin) בשנות ה-70 של המאה הקודמת. השפעתו דומה להשפעה המשולבת של הסמים הוותיקים MDMA ו-LSD – תחושת אופוריה והזיות, או חוויות חושיות חזקות שלא נובעות מגירוי חיצוני אמיתי. השם דוסה מקורו כנראה בתרגום פונטי של השם 2C לספרדית (“דוס סה”). הסם עצמו נצרך לרוב בשאיפה דרך האף (הסנפה). והצבע הוורוד? זה בעיקר גימיק שיווקי, שמושג באמצעות תרכובות צבע וריח מלאכותיות. 

2C-B זכה לפופולריות בשנת השמונים והתשעים, במיוחד בקולומביה ובאירופה, שם הוא שווק כ”קוקאין ורוד”. יצרני הסמים והסוחרים התקשו לעמוד בביקוש הגובר לסם ולסנתז כמויות גדולות שלו. לכן החלו לערבב בו סמים זמינים יותר שנועדו לחקות את השפעתו של 2C-B על תודעת המשתמשים. בהדרגה הסם המקורי נעלם מהתערובות ואת מקומו תפסו סמים אחרים. כיום, התערובת המשווקת תחת השם המסחרי “דוסה” אינה מכילה בדרך כלל שום 2C-B.

שם אחד, סמים רבים

כשמדברים על סמים נפוצים, כמו קוקאין, קנביס או MDMA, אנו יודעים בדרך כלל בבירור מהם החומרים הפעילים שיש בהם ומהו המנגנון העצבי שגורם לשינוי התודעתי (התגובה הפסיכואקטיבית) שהם מחוללים. אך דוסה הוא עניין שונה מאוד. זוהי תערובת של כמה סוגי סמים, שהרכבם מושפע מהמלאי או מהשאריות שיש לסוחרי הסמים הספציפיים שהפיצו אותו. לכן דוסה שמציע סוחר סמים אחד ללקוחותיו לא יהיה בהכרח זהה בהרכבו לזה שמציע סוחר אחר. ההבדלים ביניהם עלולים להיות גדולים עד כדי כך שהסמים שנמצאים בהם ישתייכו למשפחות שונות לגמרי: ממריצים כמו קוקאין או מתאמפטמינים, חומרים פסיכדליים כמו MDMA, חומרים דיסוציאטיביים כמו קטמין, ואף מנות קטנות של תרופות מרשם, למשל כאלה שמיועדות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז.

בבחינה כימית של 68 דגימות סם ששווק כ”טוסי” או “קוקאין ורוד” בשנים 2024-2016, החומרים העיקריים שנמצאו ברוב התערובות היו קטמין, MDMA וקפאין. פרט להם נמצאו עוד חומרים רבים ומגוונים, החל בסם הפסיכדלי DMT וכלה במשכך הכאבים הנפוץ איבופרופן, החומר הפעיל בתרופה המוכרת נורופן.  

ההרכב המגוון והבלתי אחיד הוא הסכנה הגדולה ביותר בצריכת דוסה. שילוב של חומרים ממשפחות שונות, כגון חומרים מעוררים וממריצים כמו קוקאין לצד חומרים שמאיטים את הפעילות העצבית כמו אופיואידים, עלול להציף את מערכת העצבים במסרים סותרים. וכשהגוף מקבל הוראות מנוגדות שקוראות לו להאיץ ולהאט בעת ובעונה אחת, האיזון בו משתבש. שילוב של חומרים שמעלים את הדופק ואת לחץ הדם עם חומרים שמדכאים את מערכת העצבים, למשל, עלול להוביל לחוסר יציבות בקצב הלב.

שילובים מסוימים גם עלולים להגביר אחת או יותר מההשפעות של הסם על הגוף והמוח, למשל על ידי הפרעה לפירוק אחד החומרים. להגברה כזאת עלולות להיות השלכות מסוכנות. לדוגמה, ערבוב של קוקאין או תרופות מסוימות להפרעות קשב וריכוז עם תרופות שמעכבות את האנזים מונואמין אוקסידאז, עלול להעלות את ריכוז הדופמין והנוראדרנלין במוח ובמחזור הדם. אלה, בתורם, משפיעים על לחץ הדם.

חשוב לא להקל ראש בסכנות האלה. רופאים בחדרי מיון יכולים במקרים מסוימים לעזור למשתמשי סמים שנקלעו למצוקה בעקבות צריכה של סם כלשהו, למשל הרואין. אולם לשם כך הם צריכים בדרך כלל להכיר את הסם ולדעת מהו החומר הפעיל בו ואיך בדיוק הוא פועל. לעומת זאת, “דוסה” היא קופסה שחורה, קוקטייל שמי שצרך אותו, או הרופאים המטפלים בו, לא יודעים מהם מרכיביו. כפי ששר הזמר אושר כהן: “זה שורט אותי”. אז באמת, לא כדאי.