המחקרים החדשים ביותר: מהנשמדע 24/1/2026

מה חדש?

השבוע צפינו בפרה החכמה ורוניקה משתמשת במטאטא בדרכים מפתיעות, גילינו שהקרנף הצמרירי נכחד באופן פתאומי יותר משחשבנו, למדנו שיש פלנקטון שיודע “לגלוש” על זרמי מים, האסטרונאוטית סוניטה ויליאמס הודיעה על פרישתה מנאס”א, וקיבלנו חדשות מעודדות מניסוי קליני בתרופה חדשה למלריה, GanLum, שעשויה גם לבלום את התפשטות המחלה.

ורוניקה הפרה החכמה

בעיירה קטנה באוסטריה גרה פרה בשם ורוניקה, שיודעת להשתמש בכלים. הבעלים שלה גילו את זה כשהיא אספה ענפים שנפלו וגירדה בעזרתם את גבה, והחלו לספק לה מקלות לשם כך. במחקר חדש, החוקרים נתנו לוורוניקה מטאטא עם זיפים קשים, ותיעדו את השימוש שלה בו. ורוניקה אחזה במטאטא בפיה, קיבעה אותו בשינייה והניעה אותו בעזרת בלשונה, וכך השתמשה בו לגירוד אזורים בגופה שהיה לה קשה או בלתי אפשרי להגיע אליהם בלעדיו. היא גם שינתה את צורת השימוש לפי חלק הגוף המגרד: את גבה וצדדיה היא גירדה עם הזיפים הקשים, אך בשביל להקל על גירוי בבטנה הרגישה יותר, היא החזיקה את המטאטא הפוך וגירדה עם קצה המקל החלק. שימוש כזה בכלי, שלוקח בחשבון את המאפיינים הפיזיקליים של חלקיו השונים, נדיר למדי בעולם החי.

האם ורוניקה היא גאונה יחידה בדורה? החוקרים אינם חושבים כך. אם ניתן לפרות אחרות הזדמנות, הם אומרים, ייתכן מאוד שנגלה שהן הרבה יותר אינטליגנטיות ממה שחשבנו. 

למאמר (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).

יונת אשחר

הקרנף שבתוך הזאב

בשנים האחרונות אנחנו שומעים על מחקרים רבים שבהם מופק חומר גנטי ממאובנים בני עשרות ומאות אלפי שנים. הסיפור הזה דומה אבל שונה: ה-DNA שהופק שייך לקרנף צמרירי בן 14,400 שנה מסיביר, והרקמה ממנה הופק נמצאה בבטנו של גור זאבים. הגור מת ככל הנראה זמן קצר לאחר שאכל את בשר הקרנף, ונשאר קפוא בקפאת-עד.

הקרנפים הצמריריים נכחדו לפני כ-14 אלף שנה, כך שהקרנף הזה מייצג את אחד הדורות האחרונים של המין. החוקרים הצליחו לקבוע את רצף הגנום שלו, והשוו אותו לגנום של שני קרנפים צמריריים שחיו בסיביר אלפי שנים קודם לכן. ההנחה הייתה שעם הזמן אוכלוסיית הקרנפים הדלדלה בהדרגה, עד שהייתה קטנה מדי בשביל לקיים את המין. אבל להפתעתם, הגנים של הקרנפים לא הראו סימנים לעלייה ברביית קרובים וירידה בשונות הגנטית, שמתרחשות כשהאוכלוסייה קטנה. 

אנחנו לא יודעים מה הכחיד את הקרנפים הקדומים: התחממות מזג האוויר, ציד, או שילוב של גורמים. אבל בשר הקרנף שנמצא בתוך הזאב מראה לנו שהתהליך היה פתאומי ומהיר יותר משחשבנו. 

למאמר (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).

יונת אשחר

גולשים על הזרם

פלנקטון הוא השם הכולל של שלל יצורים ימיים זעירים בבסיס שרשרת המזון, שנסחפים בזרם בלי על שליטה. או לפחות כך חשבנו: מחקר חדש מראה שלא כל היצורים בפלנקטון פסיביים עד כדי כך. המחקר מצא שפגיות זעירות של חילזון ימי מצליחות לנצל את זרמי הים כדי לנוע בצורה יעילה יותר ולא רק “לשחות עם הזרם”.

החוקרים הכניסו אלפי פגיות למכלי מים ויצרו בהם מערבולות שדימו את זרמי האוקיינוס. מעקב אחרי תנועת הפלנקטון הראה שכשפגית נלכדת במערבולת, היא מסיטה את תנוחת גופה כדי לכוון את עצמה לאזורים שבהם המים נעים כלפי מעלה. כך היא “גולשת” – מנצלת את הזרם כדי להישאר בעמודת המים ואף לנוע למעלה מהר יותר מאשר במים שקטים.

הממצא מראה שגם יצורים מיקרוסקופיים, עם יכולת שחייה מוגבלת מאוד, אינם רק נוסעים פסיביים. התנהגותם משפיעה על מקומם בים ולכן גם על החשיפה שלהם לאור ולחומרי מזון.

למאמר (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).

נגה כרמון

תרופה חדשה נגד מלריה

חברת נוברטיס דיווחה על הצלחת ניסוי קליני בתרופה חדשה למלריה, מחלה שמועברת לבני אדם בעקיצת יתושת האנופלס. התרופה החדשה GanLum משלבת שני חומרים: לומיפנטרין הוותיק המונע מהטפיל לפרק רכיב בדם שרעיל עבורו, וגנאפלסיד החדשני, שמשבש את מסלולי ההפרשה והובלת החלבונים של הטפיל.

גם תזמון הפעילות של שני הרכיבים הוא אחר: גנאפלסיד פועל במהירות ומחסל את רוב הטפילים, בעוד לומיפנטרין נשאר בדם זמן רב יותר ומחסל את הטפילים העקשנים שעוד נותרו. 

בשנים האחרונות מתקבלים דיווחים מדאיגים על זני טפיל שפיתחו עמידות חלקית לארטמיסינין, התרופה המקובלת בשני העשורים האחרונים, מה שמאריך את זמן ההחלמה ופוגע ביעילות הטיפול. בניסוי הציגה GanLum שיעורי ריפוי דומים ואף גבוהים מעט מהטיפול בארטמיסינין. 

יתרון נוסף של GanLum הוא יכולתה לפגוע בטפיל גם בשלב ההתרבות המינית, שבו הוא עדיין לא גורם למחלה אך יכול לעבור מהאדם הנגוע ליתושה שתעקוץ אותו, ודרכה להפיץ את המחלה הלאה. כך התרופה לא רק מרפאה את החולה, אלא גם עוזרת לעצור את התפשטות המגפה בקהילה.

למאמר (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).

 תמיר ירושלמי

האסטרונאוטית הוותיקה פורשת

אחרי 27 שנים בנאס״א, האסטרונאוטית סוניטה “סוני” ויליאמס הודיעה על פרישתה מסוכנות החלל. בשלוש משימות ארוכות לתחנת החלל הבינלאומית היא צברה יותר מ־600 ימים מחוץ לכדור הארץ ותשע “הליכות חלל”. ויליאמס, שהיתה טייסת מסוקים בצי לפני שהתקבלה לסוכנות החלל ב-1997, הייתה האישה השנייה שפיקדה על תחנת החלל, והראשונה שרצה מרתון והשלימה טריאתלון בחלל. בנוסף היא מילאה תפקידים רבים בסוכנות: מהובלת צוות תת־ימי לחקר סביבות קיצון ועד פיתוח הכשרה לאסטרונאוטים שעתידים להנחית חלליות על הירח. משימת החלל האחרונה שלה היתה בחינת החללית החדשה של בואינג, ובגלל תקלות בחללית המשימה שתוכננה לשמונה ימים התארכה לתשעה חודשים בחלל. 

ויליאמס מחזיקה גם בהישג נדיר במיוחד – טיסה בארבע חלליות שונות: מעבורת חלל, סויוז, סטארליינר ודרגון. “החלל הוא המקום שאני הכי אוהבת להיות בו”, אמרה בהודעת הפרישה.

לסקירה מלאה של אירועי השבוע בחלל. 

איתי נבו