האבות שלנו ממרוקו (ואולי גם של הניאנדרטלים)

המין שלנו, הומו ספיינס, התפתח באפריקה. שם חיו האבות הקדומים המשותפים לנו ולשימפנזים, ושם חיו רבים מהמינים בשושלת שלנו לאחר שזו נפרדה מהשושלת שהובילה אל השימפנזה. בשלב מסוים, עם זאת, החלו מינים מהשושלת שלנו לעזוב את אפריקה, ולנדוד ברחבי אסיה ואירופה. מאובנים של הומו ארקטוס (Homo erectus) נמצאו באינדונזיה ובמקומות נוספים באסיה, ומאובנים של ניאנדרטלים ומינים קרובים להם נמצאו מסיביר ועד ספרד.

לפי מחקרים גנטיים, האב הקדמון המשותף לנו ולניאנדרטלים חי לפני כ-550 עד 765 אלף שנים, ואז השושלות שלנו נפרדו זו מזו. מאובנים מאוחרים יותר של הומו ספיינס נמצאו באפריקה, ומאובנים של ניאנדרטלים נמצאו רק מחוצה לה, באסיה ובאירופה. אז מי היה אותו אב קדמון משותף, ואיפה הוא חי? האם הוא התפתח באפריקה, עזב אותה, ומאוכלוסיה שלו שחיה מחוץ לאפריקה התפתחו הניאנדרטלים? או אולי האב הקדמון המשותף הופיע לראשונה באירופה, ולאחר מכן קבוצה מתוכה חזרה לאפריקה, וממנה התפתח המין שלנו?

התשובה לכך היא שאיננו יודעים, כי יש בידינו מעט מאוד מאובנים מהתקופה הזו. בעבר הציעו חלק מהחוקרים שמאובנים שנמצאו בספרד עשויים להיות קרובים לאותו אב קדמון משותף. המאובנים הם מהמין הומו אנטססור (Homo antecessor, “אדם חלוץ”), ותוארכו לכ-800 אלף עד 1.2 מיליון שנה לפני זמננו. כעת מתפרסם מחקר חדש, שמציג ניתוח של מאובנים מהצד השני של הים התיכון – קזבלנקה שבמרוקו. החוקרים סבורים שמאובנים אלו עשויים להיות קרובים עוד יותר לאוכלוסייה של האב הקדמון המשותף לנו ולניאנדרטלים. מאובנים אלו גם דומים מאוד להומו אנטססור, דמיון שעשוי להצביע על כך שבני אדם קדומים עברו מצפון אפריקה אל דרום אירופה ובחזרה, אולי דרך מיצרי גיברלטר.

מערת ההומינידים

המאובנים שנמצאו בקזבלנקה, באתר שמכונה “מערת ההומינידים” (Grotte à Hominidés), תוארכו לכ-773 אלף שנים לפני זמננו – כלומר זמן קצר מאוד, במונחים אבולוציוניים, לפני שהשושלות שלנו ושל הניאנדרטלים התפצלו. הם כוללים עצם לסת שלמה למדי ועוד שתי עצמות לסת שבורות, חלק מעצם ירך, כמה חוליות של עמוד שדרה וכמה שיניים. זה לא הרבה, אבל העצמות האלו מאפשרות לנו לאבחן בצורה טובה למדי לאיזה מין האנשים היו קרובים יותר, משום שמיני האדם השונים נבדלים ביניהם במאפיינים מסוימים של עצמות הלסת, ועוד יותר מכך באלו של השיניים.

“בעזרת הדמיה של מיקרו-CT יכולנו לבחון את המבנה הפנימי הנסתר של השן, שידוע כמכיל הרבה מידע טקסונומי, ושנשמר בשן גם כאשר ציפוי האמייל נשחק”, הסביר מתיו סקינר (Skinner), אחד החוקרים החתומים על המאמר, בהודעה לעיתונות. “ניתוח של המבנה הזה מראה שהמאובנים ממערת ההומינידים נבדלים גם מהומו ארקטוס וגם מהומו אנטססור, ומצביע על כך שהם מייצגים אוכלוסייה שעשויה להיות קדומה יותר מהשושלות של הומו ספיינס ושל מיני אדם קדומים באירופה”. 

הממצאים הראו אם כך שהמאובנים מקזבלנקה דומים לאלו של הומו אנטססור מספרד, אבל גם מצאו הבדלים ביניהם. “בשיניים ממערת ההומינידים יש מאפיינים פרימטיביים רבים, ואין בהן מאפיינים שנראים בשיני הניאנדרטלים”, הסבירה חוקרת נוספת, שרה ביילי (Bailey). “במובן הזה הם שונים מהומו אנטססור, שבחלק מהתכונות שלהם מתחילים לדמות לניאנדרטלים”. עובדה זו הובילה את החוקרים לשער שבעוד הומו אנטססור הם חלק מהשושלת הניאנדרטלית, מאובני קזבלנקה מגיעים מאוכלוסייה קרובה יותר לפיצול בין השושלות.

אב קדמון משותף?

אם המאובנים שנסקרו במאמר הנוכחי אכן קרובים מאוד לאב הקדום שלנו ושל הניאנדרטלים, זה מחזק מאוד את ההשערה שהאבולוציה של המין שלנו נעשתה כולה ביבשת אפריקה, ושהשושלת שהובילה אל הניאנדרטלים הגיעה לאירופה ואסיה רק לאחר הפיצול מהשושלת שלנו. כמובן, במשפט הקודם יש חשיבות גדולה מאוד למילה “אם”. אין לנו דרך לדעת בוודאות היכן מצויים האנשים מקזבלנקה בעץ המשפחתי שלנו, ועד כמה הם קרובים לאותו אב קדמון המשותף. 

“האבולוציה האנושית היא ברובה היסטוריה של הכחדות”, אמר ז’אן-ז’אק אובלן (Hublin), שהוביל את המחקר, לניו-יורק טיימס. “קשה לומר אם האוכלוסייה הקטנה של מערת ההומינידים השאירה אחריה צאצאים, אבל היא נותנת לנו תמונה טובה של איך האב הקדמון המשותף היה עשוי להיראות”.