הטיית ההישרדות

רוב האנשים מציעים אינטואיטיבית למגן את החלקים ואזורי המטוס שהכי נפגעו, אך כבר למדנו בכתבות הקודמות בסדרה שלא תמיד כדאי לבטוח באינטואיציה שלנו. התשובה הנכונה היא שכדאי למגן את האזורים שהכי פחות נפגעו. מדוע? בגלל הטיית ההישרדות (Survivorship Bias).

מטוס שורד, מטוס נופל

השאלה מבוססת על מקרה אמיתי שהתרחש במהלך מלחמת העולם השנייה. מהנדסים של בעלות הברית פעלו להגברת ההגנה על מטוסים שהשתתפו בקרבות. הם אספו נתונים אמיתיים לגבי הפגיעות במטוסים ששבו מהקרבות, ועליהם מבוסס התרשים שלמעלה. לאור הממצאים, המהנדסים החליטו למגן את אזורי המטוסים שספגו הכי הרבה פגיעות. להפתעתם, רמת ההגנה של המטוסים לא השתנתה לאחר הוספת המיגון. 

המתמטיקאי היהודי אברהם ולד (Wald), יליד הקיסרות האוסטרו-הונגרית שנמלט לארצות הברית בתחילת המלחמה, גילה את הטעות. הוא הבין שהנתונים נאספו מהמטוסים ששרדו את הקרבות – כלומר, אלה שנפגעו, אבל לא במידה שהספיקה כדי להפיל אותם. לעומת זאת, המטוסים שלא חזרו – אלה שהפגיעות שספגו גרמו להם להתרסק – לא נבדקו. בזכות התגלית, כוחות בעלות הברית מיהרו לשנות את אזורי המיגון במטוסים, ואכן, סיכויי ההישרדות של המטוסים, על אנשי הצוות שבתוכם, השתפרו דרמטית.

עצות מפוקפקות

המקרה הזה טבע את המושג “הטיית ההישרדות” (או השרידות) – דהיינו, הנטייה שלנו לקבל החלטות לפי הממצאים שלפנינו, מבלי לתת את הדעת על ממצאים אפשריים אחרים שאינם ידועים לנו, או שלא זמינים לנו משום שלא שרדו, כמו המטוסים שהתרסקו במלחמת העולם השנייה. ההטיה הזאת מאפיינת שלל מצבים. למשל, מדי פעם מתפרסמות כתבות באמצעי התקשורת על האנשים המבוגרים ביותר בעולם, שמציעים טיפים לאריכות ימים, כמו הימנעות מסטרס, כוס יין מדי יום, או גישה נחמדה כלפי אנשים אחרים. ייתכן שהעצות האלה יכולות להעלות את הסבירות שמי שיישמו אותן אכן יגיעו לגיל מופלג, אך אי אפשר להסיק מסקנות נחרצות בלי מידע על אודות כל שאר האנשים, לרבות מי שלא האריכו ימים, ועל אורח החיים שניהלו. 

גם בתקופת הקורונה התפרסמו מדי פעם כתבות על אמצעים שהצילו אנשים מהמחלה, לכאורה – החל מאכילת שום וכלה בתפילות טיבטיות. גם זה מקרה ברור של הטיית ההישרדות: גם אם אנשים מסוימים אכלו שום והחלימו לאחר מכן, אין בסיפורים שלהם מידע על אנשים אחרים, שפעלו באופן דומה ולא החלימו. יש לנו נטייה להתמקד באנקדוטות ובמקרים בודדים, בלי להבין שאין להם משמעות מבחינה סטטיסטית. יותר מזה, גם אם אנשים מסוימים אכן אכלו שום והחלימו, אין בכך כדי להעיד על קשר של סיבה ותוצאה בין שני המאורעות. לכן כדאי להתייחס בספקנות להבטחות כמו “תרופות פלא” או “הדרך להיות עשירים ומצליחים” – ברוב המקרים, גם אם מדובר בסיפורים אמיתיים, הטיית ההישרדות יכולה לגרום לנו, או למי שמאחוריהם, להתעלם מהמידע החסר ולייחס לדוגמאות פרטניות חשיבות יתר.

לכול הכתבות בסדרה