חזרה לעמוד האירוע

הרצאות – ליל המדענים והמדעניות האירופי 2025

אודיטוריום מרכז שוורץ/רייסמן (ליד אולם הברווז)

חץ – מערכת נגד אסטרואידים: על הניסוי החללי הראשון בהגנה פלנטרית 
ד”ר דוד פולישוק, מנהל מצפה הכוכבים של מכון ויצמן למדע

כבפעם הראשונה בהיסטוריה נוסתה שיטת הגנה פלנטרית של הסטת אסטרואיד על ידי התנגשות בו. המשימה, DART (חץ), נועדה למדוד כיצד המבנה הפריך של אסטרואידים מעצים את התנע המועבר אליו מחללית הפוגעת בו במהירות. בספטמבר 2022 השתתפו אסטרונומים מכל העולם ומישראל בניסוי שמטרתו למדוד את השינוי במסלול האסטרואיד, ולבחון את החומר שנזרק ממנו, חומר שחושף את מה שמסתתר מתחת לפני השטח.
בהרצאה יציג ד”ר פולישוק את הסכנה מאסטרואידים, את משימת DART ותוצאותיה, ואת תפקידי האסטרונומים בצוות המחקר של המשימה.

מתי: יום חמישי, 18.9.25, בשעה 17:00 (משך ההרצאה: 45 דקות)
איפה: אודיטוריום מרכז שוורץ/רייסמן, בקרבת אולם הברווז
למי: למשפחות ולילדים מגיל 6

חייזרים, מדע ודמיון: האמת שמאחורי השאלה הגדולה 
ניצן מורן, מוביל תחום החלל במכון דוידסון לחינוך מדעי, חבר הצוות החינוכי של עמותת SpaceIL וחבר קהילת אנשי החינוך של סוכנות החלל הישראלית.
ההרצאה בוחנת את השאלה הגדולה אם אנחנו לבד ביקום, אך לא רק מהזווית המדעית, אלא גם מהזווית האנושית והתרבותית. נסקור תגליות מהשנים האחרונות כגון כוכבי לכת שדומים לכדור הארץ, אותות מסתוריים מהחלל, ניסויים של נאס”א וארגונים אחרים. נתעמק באפשרות שחיים זרים כבר קיימים – אולי מיקרוביים, ואולי אפילו תבוניים – ונשאל מה יקרה ביום שבו נגלה אותם.
במהלך ההרצאה נשמע עובדות מדעיות וסיפורים מפתיעים, תאוריות קונספירציה והשלכות פילוסופיות על האנושות. זו הזדמנות למסע מחשבתי מרתק: מה זה בכלל “חיים”? ומה זה אומר עבורנו אם הם קיימים גם במקום אחר?

מתי: יום חמישי, 18.9.25, בשעה 18:00 (משך ההרצאה: 45 דקות)
איפה: אודיטוריום מרכז שוורץ/רייסמן, בקרבת אולם הברווז
למי: למשפחות ולילדים מגיל 10

יוזמה ישראלית: גשושית לחיפוש חיים בירח של צדק
פרופ’ יוחאי כספי, המחלקה למדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת, הפקולטה לכימיה

האם יש חיים במעמקי האוקיינוסים התת-קרקעיים של הירח אירופה? זו אחת השאלות המסעירות ביותר במדע של ימינו, ומשימת החלל הישראלית Eureka, שמובילים מדענים ממכון ויצמן ומהנדסים מהתעשייה האווירית, שמה לה למטרה לנסות לענות עליה. הירח אירופה המקיף את כוכב הלכת צדק, מכוסה בשכבת קרח עבה ומתחתיה שוכן אוקיינוס נוזלי. עולם מימי זה עשוי לספק את התנאים להיווצרות חיים באופן עצמאי, ממש כפי שכנראה קרה בכדור הארץ הקדום.
עדויות מצטברות מצביעות על כך שחומרים מהאוקיינוס פורצים אל פני השטח, ואולי אף מועפים אל החלל, ומשאירים רמזים כימיים לפעילות פנימית, ואולי אף ביולוגית. קונספט משימת החלל Eureka מקדם שליחת גשושית שתבצע יעפים קרובים מעל אירופה, וייתכן שגם מעל אנקלדוס, ירח נוסף שיש לו פוטנציאל ביולוגי הסובב את שבתאי, ותסרוק את הקרח בחיפוש אחר מולקולות כמו חומצות אמינו, החיוניות להיווצרות חיים וקיומם על פני כדור הארץ.

בזכות טכנולוגיית לייזר חדשנית תוכל החללית לזהות סימנים לחיים גם בכמויות זעירות, ולמעשה תפרוץ את גבולות החיפוש המקובלים עד כה. אין זו רק קפיצה מדעית אלא גם קפיצה תודעתית: ישראל מתמקמת בחזית חקר החיים ביקום ומשדרת מסר של שיתוף פעולה חוצה גבולות, מדינות ותרבויות.

מתי: יום חמישי, 18.9.25, בשעה 19:00 (משך ההרצאה: 45 דקות)
איפה: אודיטוריום מרכז שוורץ/רייסמן, בקרבת אולם הברווז
למי: חט”ב ומעלה

איך אילון מאסק מתכוון להקים עיר של מיליון תושבים על מאדים?
ד”ר אביב אופיר, המחלקה למדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת
בעוד נאס”א שואפת, במקרה הטוב, לשלוח קבוצה של ארבעה עד שישה אסטרונאוטים אמיצים למאדים לקראת סוף העשור הבא (או אולי זה שאחריו) ובעלות של עשרות מיליארדי דולרים – חברת Space-X שייסד אילון מאסק שואפת למשהו גדול הרבה יותר.

המשימה של מאסק היא לא פחות מדמיונית: להקים עיר של מיליון תושבים על מאדים, עיר שתהיה נגישה לאדם הממוצע. נשמע מופרך? לא מציאותי? אולי תתפלאו לשמוע שהעבודות למימוש החזון הבלתי ייאמן הזה כבר החלו.

כיצד נולד החזון הזה? מה עושה Space-X אחרת מכולם? ומדוע הפרויקט שנבנה בימים אלו ממש סמוך לגבול בין ארה”ב למקסיקו יאפשר לממש את החזון הכביר מהר יותר ממה שנהוג לחשוב? הצטרפו להרצאה שבה נגלה מה יכול להיות עתידה של האנושות בחלל ובכלל!

מתי: יום חמישי, 18.9.25, בשעה 20:00 (משך ההרצאה: 45 דקות)
איפה: אודיטוריום מרכז שוורץ/רייסמן, בקרבת אולם הברווז
למי: חט”ב ומעלה

אולם אבנר, מכון ויצמן למדע

מעצבים מחדש את הכימיה של החיים
פרופ’ שראל־יעקב פליישמן, המחלקה למדעים ביומולקולריים, הפקולטה לביוכימיה
דמיינו עולם שבו ניתן לתכנן מחדש את אבני הבניין של החיים עצמם – החלבונים. זה בדיוק מה שקורה כעת במעבדה של המחלקה למדעים ביומולקולריים, בפקולטה לביוכימיה שבמכון ויצמן, שמפתחים בה טכנולוגיה מהפכנית לעיצוב חלבונים.
חלבונים משמשים למחקר וגם כזרזים בתעשייה הכימית וכתרופות מצילות חיים. אבל הרוב המוחלט של החלבונים הטבעיים אינם יעילים מספיק לשימושים אלה ולכן נדרשות שנים של אופטימיזציה בתהליך איטי ודי מתסכל של ניסוי וטעייה.
כיום, בעזרת טכנולוגיה מתקדמת אפשר לתכנן במחשב גרסאות משודרגות של חלבונים – מעין “שדרוג תוכנה” למכונות המולקולריות של הטבע. במעבדה כבר שופרו יותר ממאה חלבונים שונים (למעשה אלפים, אבל תלוי איך סופרים), כולל אחד שעשוי להוביל למציאת חיסון למלריה – מחלה שגובה חיים של מאות אלפי אנשים מדי שנה.
בהרצאה נשמע על עתיד המדע שבו בינה מלאכותית, סימולציות מחשב ועבודת מעבדה משולבים יחד כדי להעמיק את ההבנה ואת השליטה שלנו בפעילות חלבונים.

מתי: יום חמישי, 18.9.25, בשעה 17:00 (משך ההרצאה: 45 דקות)
איפה: אולם אבנר, מכון ויצמן למדע
למי: חט”ע ומעלה

דיאטה למען הפלנטה: איך לימדנו חיידקים לאכול פחמן דו חמצני ולמה?
פרופ’ רון מילוא, המחלקה למדעי הצמח והסביבה, הפקולטה לביוכימיה, דיקן חינוך מכון ויצמן למדע

ייצור מזון בר־קיימה הוא אחד האתגרים הגדולים של המאה. הוא נחוץ בשל תרומתו לביטחון תזונתי, וההשפעה על שינויי אקלים, משאבי קרקע ומים. בהרצאה אתאר כיצד פיתחנו חיידק ששינה את הדיאטה שלו – מסוכר לפחמן דו־חמצני. מחקר זה הוא נקודת מפנה בדרך להגשמת החזון של מזון בר־קיימה באמצעות הפיכת פחמן דו־חמצני לתוצרים בעלי ערך באמצעות חיידקים. נשאל אם התהליך יכול להיות ריאלי מבחינה כלכלית, ונראה כיצד אנו מנתחים את המגבלות ואת הפוטנציאל באמצעות ניתוח טכנו-כלכלי פשוט. עוד נדון בצעדים שעשויים להאיץ את הטמעת השינוי החדשני הזה, כגון הפחתת עלויות ייצור, שיפור בטעם התוצרים, ופיתוח מוצרים בעלי תועלת בריאותית.

מתי: יום חמישי, 18.9.25, בשעה 18:00 (משך ההרצאה: 45 דקות)
איפה: אולם אבנר, מכון ויצמן למדע
למי: למשפחות ולילדים מגיל 12

המיקרוביום הימי: מבט מקרוב על אוקיינוס משתנה
ד”ר אדוה שמי, המחלקה להוראת המדעים
בטיפת מי ים חבוי עולם של מיקרואורגניזמים ונגיפים, אשר מדענים מכנים “המיקרוביום הימי”. בזכות שיטות מחקר חדשניות, המיקרוביום, שפעם היה נסתר ובלתי נראה, נהיה גלוי, ברור ומרהיב ביופיו. בהרצאה, נגלה כיצד יתכן שמיקרואורגניזמים פועלים כמנועים עוצמתיים המשנעים פחמן ואנרגיה באוקיינוס, ומדוע הם שותפים כה משמעותיים בהתמודדות שלנו עם משבר האקלים הנוכחי.

מתי: יום חמישי, 18.9.25, בשעה 19:00 (משך ההרצאה: 45 דקות)
איפה: אולם אבנר, מכון ויצמן למדע
למי: למשפחות ולילדים מגיל 10

זיהום רעש במאה ה-21
ד”ר אסף שמואל, המחלקה למדעי הצמח והסביבה, הפקולטה לביוכימיה
הפעילות האנושית בעידן המודרני מטביעה חותם על הסביבה, ואחד הביטויים לכך הוא זיהום רעש. בהרצאה נכיר את תפקידיו של הקול בעולם החי, למשל לצורכי תקשורת או התמצאות במרחב, ונבחן כיצד הרעש שמפיקים בני האדם עלול לשבש את המנגנונים האלו. ננסה לכמת את היקף הרעש הקיים כיום בעולם, ונבדוק לכמה ממנו אחראים בני האדם.

מתי: יום חמישי, 18.9.25, בשעה 20:00 (משך ההרצאה: 45 דקות)
איפה: אולם אבנר, מכון ויצמן למדע
למי: למשפחות ולילדים מגיל 12

אולם וייסמן, בניין פיזיקה, מכון ויצמן למדע 

הסתברות, אקראיות וסטטיסטיקה – לא רק משחקי מזל
פרופ’ אריאל אמיר | המחלקה לפיזיקה של מערכות מורכבות, הפקולטה לפיזיקה
כולנו שיחקנו בחיינו בקוביות ובמשחקי מזל, ואולי היה אפשר לצפות שבזכותם תהיה לנו אינטואיציה טובה לתחום ההסתברות. אולם מחקרים מראים שהאינטואיציה שלנו בתחום זה עשויה להיות שגויה.
בהרצאה הזו נגלה כיצד אקראיות וסטטיסטיקה משפיעות על חיינו הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים, ונבין באמצעות דוגמאות אמיתיות מדוע תורת ההסתברות היא כלי חיוני במדע.
דוגמה אחת היא “הטיית השורד” – תופעה ממלחמת העולם השנייה הקשורה להטיות סטטיסטיות, שיש לה השלכות על מגוון רחב של תחומים מהצבא ועד להשפעת וירוס הקורונה.
עוד דוגמה היא “מהלך שיכור” – שאלה מתמטית תמימה מתחילת המאה העשרים שעזרה לאלברט איינשטיין וז’אן פרין להוכיח שחומר מורכב מאטומים. עשרות שנים לאחר מכן, אותה שאלה עזרה בתמחור של אופציות בבורסה.
לסיום נחקור גם את עולם ההסתברות בהימורים, אך לא רק את זה שאנו מכירים מהחיים שלנו, אלא את זה של הצמחים והחיידקים!
הצטרפו להרצאה שבה נגלה כיצד הסתברות היא יותר ממשחקי מזל – היא המפתח להבנת עולם מורכב ומלא הפתעות.

מתי: יום חמישי, 18.9.25, בשעה 17:00 (משך ההרצאה: 45 דקות)
איפה: אולם וייסמן, בניין פיזיקה, מכון ויצמן למדע
למי: חט”ע ומעלה

מעבר למשוואות: כאוס, מתמטיקה שימושית ומשחקים במתמטיקה
פרופ’ ורד רום־קידר | המחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית, הפקולטה למתמטיקה ומדעי המחשב
מאז ומעולם חיפשו בני האדם דרכים להבין את הסדר, את אי־הסדר, ואת הקשרים בין מגוון התופעות בעולם. המתמטיקה מספקת לנו דרך לחקור את הקשרים הללו.
בהרצאה נצלול לתוך העולם המרתק של מידול תופעות בעזרת כלים מתמטיים: החל מתנועת מטוטלת, דרך התפשטות מגפות וכלה במסלולי הכוכבים – נגלה כיצד מודלים מתמטיים עוזרים לנו להבין את העולם שסביבנו.
נתעמק בתופעה שלפיה מערכות פשוטות יכולות ליצור תבניות מורכבות להפליא ואפילו כאוטיות, ונגלה איך לעיתים במודלים מסוימים שינויים קטנטנים מובילים להבדל עצום בתוצאות. נשאל שאלות כמו מתי אפשר לסמוך על התחזיות של המודלים המתמטיים הללו? מה המגבלות שלהם? ומה הם יכולים ללמד אותנו על המציאות?

מתי: יום חמישי, 18.9.25, בשעה 18:00 (משך ההרצאה: 45 דקות)
איפה: אולם וייסמן, בניין פיזיקה, מכון ויצמן למדע
למי: חט”ב ומעלה

העולם הקוונטי תחת המיקרוסקופ
ד”ר נורית אברהם | המחלקה לפיזיקה של חומר מעובה, הפקולטה לפיזיקה
תמיד חלמתם “לראות” אטום? או אולי לסדר אטומים כמו לגו? בעולם הקוונטי, הכול אפשרי!
הצטרפו להרצאה שתגרום לכם להרגיש כמו בסרט “מותק הילדים התכווצו”, ושנלמד בה כיצד תופעות קוונטיות, שעד לא מזמן נחשבו לתאוריות מופשטות, משפיעות על חיי היום יום שלנו.
בהרצאה נגלה את העולם הקוונטי גם דרך התבוננות במיקרוסקופ “מנהור סורק”, שבו אפשר  “לראות” אטומים בודדים, להזיז אותם ולסדר אותם במבנים מדהימים.
עוד נלמד על חומרים קוונטיים חדשים בעלי תכונות מדהימות ונבין כיצד הם עשויים לשנות את העולם סביבנו.

מתי: יום חמישי, 18.9.25, בשעה 19:00 (משך ההרצאה: 45 דקות)
איפה: אולם וייסמן, בניין פיזיקה, מכון ויצמן למדע
למי: חט”ע ומעלה

פיזיקה: הכניסה להרפתקנים בלבד
ד”ר הגר לנדסמן פלס, המחלקה לפיזיקה של חלקיקים ואסטרופיזיקה, הפקולטה לפיזיקה

בזמן שרובנו מדמיינים מדעניות ומדענים לבושים בחלוקים לבנים, עובדים במעבדה סגורה וצפופה או במשרד עמוס ספרים מאובקים, למעשה קבוצות של מדענים ברחבי העולם מקימים מעבדות ענק ומציבים גלאים וטלסקופים ענקיים במקומות הקיצוניים ביותר על פני כדור הארץ.

עד כמה קיצוניים המקומות הללו? דמיינו פסגות הרים גבוהות, מדבריות צחיחים, מכרות עמוקים ואפילו קרחוני ענק כמו באנטארקטיקה. ובשביל מה? כדי לפצח ולפענח את התעלומות הגדולות ביותר של היקום.

בהרצאה נלמד על האתגרים המדעיים, ההנדסיים והאנושיים בהקמת מתקנים כאלה והפעלתם בתנאי הקיצון הקשים ביותר על פני כדור הארץ.

כמו כן נכיר את “אייס־קיוב”: הטלסקופ הגדול בעולם הקבור עמוק מתחת לקוטב הדרומי, שבאמצעותו מדענים צופים ביקום בעזרת חלקיק הניטרינו החמקמק. כיצד חלקיק זעיר ומסתורי זה מאפשר לנו לראות את היקום בעיניים חדשות? ומה מגלה לנו “אייס־קיוב” שטלסקופים “רגילים” אינם יכולים לחשוף?

הצטרפו למסע מרתק אל קצוות העולם והיקום שבו נגלה את התשובות לשאלות הללו, נשמע על החיים ועל העבודה באנטארקטיקה, וגם נשמע על הדרך שבה מדענים מכל העולם מתאחדים כדי לפתור את החידות הגדולות של היקום.

מתי: יום חמישי, 18.9.25, בשעה 20:00 (משך ההרצאה: 45 דקות)
איפה: אולם וייסמן, בניין פיזיקה, מכון ויצמן למדע
למי: חט”ב ומעלה

אולם שמידט, מכון ויצמן למדע

מדעי המוח בגישה טבעית
שקד פלגי, המחלקה למדעי המוח, הפקולטה לביולוגיה
התחום של מדעי המוח ההתנהגותיים שואף לפענח את הקשר בין המוח להתנהגות: כיצד במוח מתבצעות התנהגויות מורכבות כמו לנווט למקום הנכון (לפני המצאת ה־waze) או לזכור את מי פגשנו במסיבה בערב. בהרצאה נלמד כיצד המדע כיום מנסה לפענח את הקשר הזה, ונלמד כיצד המעבדה שלנו תורמת למחקר, באופן שמזכיר את העולם האמיתי: נכיר את עטלפי הפירות, שהם חיית מודל למחקר על תפיסה מרחבית, ונפליג כל הדרך אל אי בודד באמצע האוקיינוס.

מתי: יום חמישי, 18.9.25, בשעה 17:00 (משך ההרצאה: 45 דקות)
איפה: אולם שמידט, מכון ויצמן למדע
למי: למשפחות ולילדים מגיל 10

הטוב, הרע והמוח: כיצד משפיעה טראומה על הזיכרון
פרופ’ רוני פז, המחלקה למדעי המוח, הפקולטה לביולוגיה
המוח שלנו, המערכת הכי מורכבת שאנו מכירים, מאפשר לנו לחוות את העולם, ללמוד ממנו ולהתפתח. אבל מה קורה כאשר החוויות שאנו חווים הן קשות ומטלטלות? איך המוח שלנו מתמודד עם טראומות, ואיך זה משפיע על יכולותינו ללמוד ולזכור?
בהרצאה זו נצלול לעומק המנגנונים המורכבים במוח האחראים על למידה וזיכרון, ונבין כיצד אירועים טראומטיים מטביעים חותם על המוח שלנו. נלמד כיצד רשתות עצביות מסוימות מתמחות בקידוד מידע הקשור להישרדות, וכיצד הן יכולות להפריע לתפקוד תקין בעקבות טראומה. נציג מודלים חדשניים שמסבירים את התהליכים המוחיים העומדים בבסיס הפרעה פוסט־טראומתית (PTSD), ונלמד כיצד חוקרים מנסים לפענח במעבדה את התעלומות של המוח הטראומטי.

מתי: יום חמישי, 18.9.25, בשעה 18:00 (משך ההרצאה: 45 דקות)
איפה: אולם שמידט, מכון ויצמן למדע
למי: חט”ב ומעלה ולגיל השלישי

התנהגות קולקטיבית בנמלים 
ד”ר אודי פוניו, המחלקה לפיזיקה של מערכות מורכבות, הפקולטה לפיזיקה
נמלים הן אחד מהאורגניזמים המוצלחים ביותר על פני כדור הארץ. בהרצאה נצלול לעולם המופלא של הנמלים ונתאר את ההתנהגות החברתית שלהן שהתפתחה לאורך 100 מיליון שנות אבולוציה ויותר. אפשר לראות בין הנמלים שיתוף פעולה יעיל ביותר במגוון רחב של משימות כגון בניית קן והגנה עליו, יצירת שבילים לשם גיוס מקורות מזון, הבאת המזון חזרה אל הקן לבד או יחד והצגת יכולות ניווט מרשימות, חלוקת המזון ביעילות בין כל הנמלים שבקן ועוד.
מה שבאמת מדהים לגבי הנמלים הוא שזו מערכת מבוזרת – מערכת ללא תכנון או ניהול מרכזי. ובכל זאת התנהגותן מאפשרת להן לפתור בעיות של הקבוצה כולה, לעיתים אפילו בלי שהנמלים מודעות לעצם קיומה של הבעיה. הדבר דומה, במידת מה, לאופן שבו נוירונים במוח פועלים: פעילות חשמלית פשוטה למדי ושיתוף פעולה ביניהם הם אלה היוצרים את היכולות המתוחכמות שיש ליצורים בעלי מוח כמו תפיסת מציאות, תהליכי קבלת החלטות ופתרון בעיות.

מתי: יום חמישי, 18.9.25, בשעה 19:00 (משך ההרצאה: 45 דקות)
איפה: אולם שמידט, מכון ויצמן למדע
למי: חט”ע ומעלה

כיצד יהלומים מאפשרים לנו להציץ אל הלא נודע?
ד”ר עמית פינקלר | המחלקה לפיזיקה כימית וביולוגית, הפקולטה לכימיה
יהלומים הם לא רק תכשיט נוצץ, אלא גם חלון אל עולם מרתק ובלתי נראה. בוודאי תופתעו לגלות שפגמים זעירים ביהלומים, שאולי מפחיתים מערך היהלום בעולם התכשיטנות, הופכים לכלי מדעי רב עוצמה המאפשר לנו להציץ אל תוך ליבם של אטומים ומולקולות.
בהרצאה נגלה כיצד באמצעות יהלומים אפשר לחוש שדות חשמליים מגנטיים זעירים שעוזרים לנו להבין תהליכים בסיסיים במדע – מהתנהגות של מולקולות בודדות ועד לתגובות כימיות מורכבות.
עוד נראה כיצד יהלומים מתפקדים כמעין “עיניים” למדענים וכך אפשר לחקור תופעות שעד לאחרונה נחשבו בלתי נגישות.
בואו לגלות כיצד היהלום, אחד החומרים הקשים ביותר בטבע, נעשה לכלי הרגיש ביותר לחקר העולם הקטן בכל אחד מתחומי המדע – פיזיקה, כימיה ומדעי החיים.

מתי: יום חמישי, 18.9.25, בשעה 20:00 (משך ההרצאה: 45 דקות)
איפה: אולם שמידט, מכון ויצמן למדע
למי: חט”ע ומעלה

חזרה לעמוד האירוע