באתר זה נעשה שימוש בקבצי עוגיות בין היתר של צדדים שלישיים. חלקן חיוניות לחוויית גלישה תקינה וחלק משמשות לסטטיסטיקה ושיווק. המשך גלישה באתר מהווה הסכמה לשימוש זה. המידע נשמר בהתאם למדיניות הפרטיות של מכון דוידסון.
דגים נושמים בצורה שונה מחיות היבשה. יש להם מנגנון נשימה מותאם לסביבה מימית, שמבוסס על ספיגת החמצן מהמים באמצעות זימים. רוב הדגים משתמשים במנגנון הזה, פרט למינים בודדים שסופגים חמצן דרך העור או נושמים דרך ריאות פרימיטיביות.
משימפנזים ועד עורבים, מדולפינים ועד תמנונים: בכל רחבי עולם החי יש מינים שמשתמשים בכלים. מדוע היכולת הזו התפתחה אצל מינים מעטים יחסית, ומדוע דווקא אצלם?
בעלי חיים רבים לא מסתפקים במין אחד. הם מתחילים את חייהם כזכר והופכים לנקבה, או להפך – מנקבה לזכר. יש אפילו כאלו שמשתנים הלוך ושוב, מספר פעמים. מדוע הם עושים זאת?
קופצנים יודעים לזהות תנועה של בעל חיים, גם כשהיא מועברת בעזרת 11 נקודות בלבד. היכולת הזו נפוצה אצל בעלי חוליות, אך זו הפעם הראשונה שהיא נצפתה בחסר חוליות
מהזנב של נחש העכסן, דרך הצרצרים וסוסוני הים שמזיזים את גופם כדי להפיק קולות, ועד לשימפנזים ולתוכי הקקדו שמתופפים על עצים בעזרת אבנים ומקלות. לכבוד פורים – הרעשנים של הטבע
לא בכל משפחה יש אבא, אמא וחלוקת תפקידים מסורתית. שבוע הגאווה הוא הזדמנות מצוינת להכיר מודלים משפחתיים אחרים, מציפורים המוסרות לאימוץ את גוזליהן ועד אבות שמגדלים את ילדיהם בתוך הפה.