באתר זה נעשה שימוש בקבצי עוגיות בין היתר של צדדים שלישיים. חלקן חיוניות לחוויית גלישה תקינה וחלק משמשות לסטטיסטיקה ושיווק. המשך גלישה באתר מהווה הסכמה לשימוש זה. המידע נשמר בהתאם למדיניות הפרטיות של מכון דוידסון.
בועות הסבון שכולם מכירים ונהנים להשתעשע בהן מלאות באוויר, אבל מה קורה אם במקום באוויר – ממלאים את בועות הסבון בגז מימן, הגז ה”קל” ביותר, שהוא גם חומר דליק מאוד.
בניסוי הזה נסביר איך לעשות קסם ידוע באמצעות שיטה מדעית. בניסוי, חומר (כמו נייר) יעלה באש, אבל לא יישרף בכלל (כמו הסנה הבוער של משה רבנו). הניסוי מחייב השגחה של מבוגר!
בעזרת זכוכית מגדלת, יום שמש אפשר לצרוב את השם על חתיכת קרש. גם ד”ר אבי סאייג היה עם הילדים בבית בזמן הסגר, והוא ניצל את הזמן לערוך ולצלם איתם ניסויים שאפשר לעשות באמצעים ביתיים. גם כיף וגם מלמד.
שאלת הטריוויה הקלאסית “מהו החומר הכי חזק בעולם?” נענית כמעט תמיד מיד בקריאה “יהלום!”. אך עבור מדעני חומרים התשובה קצת יותר מאתגרת, כי הם יודעים שצריך לברר לאיזה יהלום בדיוק אנחנו מתכוונים.
לשריפות ישנו תקפיד חשוב ביותר באקולוגיה של אזורים מיוערים. כן, קראתם נכון. השריפה מנקה את קרקעית היער מצמחיה סבוכה ה”חונקת” את העצים, היא מחזירה נוטריינטים שונים לקרקע ומדשנת אותה, והיא אף מסייעת בנביטה של צמחים (ישנם צמחים שצומחים טוב יותר לאחר שריפות) וזאת, בין השאר, בשל צמצום התחרות. הסרטון שלפנינו מסביר על סוגי השריפות השונות, חשיבותם לבתי גידול מיוערים, הנזקים שהן עלולות לגרום (ולא רק שריפת עצים) וכמובן הקשר של האדם.
כדי שאש תבער, שלושה גורמים צריכים להתקיים בו-זמנית: נוכחות של חומר דליק (עץ, נייר, דלק, פחם וכו’) נוכחות של חומר מחמצן (בדרך כלל החמצן שבאוויר, אבל קיימים גם חומרים מחמצנים אחרים) וחום גבוה. שלושת אלה מכונים ביחד “משולש האש”.