ראשי » לקרוא ולצפות » פילוסופיה של המדע
שמונים שנה אחרי שסופר המדע הבדיוני אייזק אסימוב הציע מדע סטטיסטי-מתמטי שמסוגל לחזות תהליכים חברתיים, כלכליים ופוליטיים – האם אנחנו קרובים יותר ליישומו?
השאלה למה אנחנו נעים קדימה בזמן אבל לא יכולים לחזור אחורה אינה רק תהייה פילוסופית – לפי הפיזיקה שאנחנו מכירים, לזמן כלל לא אמור להיות כיוון
לפני 75 שנה הציע מדען המחשב אלן טיורינג מבחן שיאפשר לשפוט אם מחשב מפגין התנהגות תבונית. האם הוא עדיין רלוונטי כיום, בעידן מודלי השפה המתקדמים?
ספרו הבדיוני של יובל שטייניץ, “לא יהיה לנו לאן לחזור”, משתמש בכלים ספרותיים כדי לדון בשאלה כבדת משקל – איך אפשר לקדם את המדע בלי לסכן את עתידנו. סקירה
54 שנים למותו של ברטרנד ראסל – מתמטיקאי, פילוסוף ופציפיסט שנוי במחלוקת
הוגת הדעות היהודייה הביטה בבני האדם ותהתה: האם נכון לשים את העתיד בידיהם של מדענים?
גם הטכנולוגיה הכי מתקדמת – הגדר החכמה ביותר, לוחמה אלקטרונית וצ’אט-GPT עלולים לאכזב
מאה שנים להולדתו של קרל ג’ראסי, אחד האבות של הגלולה למניעת היריון
45 שנה ומיליוני הריונות אחרי הולדת תינוקת המבחנה הראשונה, אין ספק שמדובר בסיפור הצלחה עצום. אבל חשוב לזכור גם את הדילמות המוסריות שהוא מעלה
כאב, ברקים, התמכרויות, קוצים ואפילו יחסיות הזמן: סיור מדעי בשיריו במלאות 30 יום למותו
הפילוסופיה של המדע דוגלת בספקנות בריאה כלפי המדע, ובכך משפרת את פעולתו
הקונצנזוס המדעי עומד לרוב על רגליים יציבות, אך תיאוריות חדשות עשויות לסתור גם אותו
חודש לפטירתו של יוסף אגסי, פילוסוף המדע שהתעניין איך נבחרות השאלות המדעיות הגדולות
יותר מ-1,500 שנה האמינו מלומדים בעובדה שכל ילד יכול להפריך בבדיקה פשוטה. שתי גישות שהתפתחו במאה ה-16 שינו את המצב
על רקע הוויכוח בסוגיית ההפלות המלאכותיות בארצות הברית, מה יש לביו-אתיקה לומר בנושא?
תיאוריה מדעית מבוססת יכולה להפוך לקונצנזוס, אך גם לקונצנזוס עלולים להיות צדדים שליליים.
חוקרי ספרות השתמשו במודל ביולוגי כדי להעריך כמה סיפורים מימי הביניים אבדו עם השנים
קריקטורה באתר פופולרי עוררה דיון חשוב על מגרעות השיטה הדוחפת מדענים לפרסם עוד ועוד מאמרים
מיוון העתיקה ועד ימי הקורונה, כדי להבין נכון את המציאות עלינו לעצור לרגע את השיפוט – ולחשוב
390 שנה למותו של פרנסיס בייקון, מאבות החשיבה המדעית המודרנית
11 דקות 
