ראשי לקרוא ולצפות סוללה
אחוזי הטעינה בסוללות של המכשירים שלנו מספקים מדד חשוב לפעילותם. אבל מאיפה הנתון הזה מגיע, בעצם?
חוקרים מצאו פתרון שעשוי לאפשר ייצור סוללות יעילות, זולות ונקיות, מהנתרן המצוי במלח פשוט
שיתוף פעולה סיני-ישראלי מציע שדרוג לסוללות אבץ
תאי עכבר שהונדסו לייצר אינסולין בתגובה לגירוי חשמלי אולי יוכלו לשמש כשתלים לחולי סוכרת
תיקנים הנושאים מארז טכנולוגי זעיר יוכלו לסייע במשימות ריגול והצלה בשליטה מרחוק
פיתוח חדש עשוי לאפשר ייצור של סוללות נטענות זולות הפועלות על בסיס אבץ וחמצן מהאוויר
חוקרים מארה”ב: הוספת ננו-יהלומים לסוללות ליתיום-יון עשויה למנוע את התהליך הגורם להתלקחותן
צוות חוקרים הצליח לייצר סוללה שמשתמשת בגז החממה להפקת אנרגיה, אך הדרך לשימוש מסחרי עוד ארוכה
טעינה מהירה ואמינה? טכנולוגיה חדשנית אולי תאפשר בעתיד ליצור סוללות המבוססות על “קבלי-על”
צפרדעים, עצבים ומחלוקת מדעית: 216 שנה להמצאת הסוללה החשמלית
על הכימיה המעניינת של הסוללה המיוחדת
על מנת להבין את ההבדלים בין התגובות יש צורך קודם כל להבין מהי תגובת חמצון-חיזור ומהי
תא אלקטרוכימי (גלווני), הינו מערכת אשר מאפשרת ציפוי של אלקטרודה אחת ופירוק אלקטרודה שניה
הסכנה העיקרית בסוללות המוטמנות ישירות בקרקע הינה החומרים המסוכנים הנמצאים בהן. הכוונה
דובר רבות על הטכניקה הזאת, הקרויה בתרגום חופשי “חרק-נודד” ((roving bug, אך אישור לכך
הסוללה מייצרת זרם חשמל הנוצר מתגובה כימית של חמצון-חיזור בין שתי אלקטרודות המתרחשת בתוך
נוסח השאלה המלא: מדוע בסוללה חשמלית (ולא משנה מאיזה סוג) שתי המתכות המעורבות בריאקציה
נוסח השאלה המלא: כיצד ניתן להמיר אנרגיה חשמלית לכימית פוטנציאלית והאם יש זרם או מתח
אגירת אנרגיה פירושה “אחסון” אנרגיה בצורות שונות לשימוש מאוחר יותר לצורך ביצוע עבודה
4 דקות 
