באתר זה נעשה שימוש בקבצי עוגיות בין היתר של צדדים שלישיים. חלקן חיוניות לחוויית גלישה תקינה וחלק משמשות לסטטיסטיקה ושיווק. המשך גלישה באתר מהווה הסכמה לשימוש זה. המידע נשמר בהתאם למדיניות הפרטיות של מכון דוידסון.
חוקרים ישראלים הראו שבאמצעות חיקוי פעילות המוח האנושי אפשר ללמד בינה מלאכותית לפענח סמלים זעירים ברזולוציה נמוכה מאוד, בצורה טובה וחסכונית יותר ממערכות קיימות
מחרקים מכניים, דרך תוכנות מעקב שמשמידות את עצמן ועד (כמובן) לבינה המלאכותית: עולם הריגול הבין-מדינתי מלא בפיתוחים טכנולוגיים פורצי דרך, יצירתיים במיוחד – וסודיים מאוד
האתגר הגדול של מערכת החינוך אינו רק להקנות ידע, אלא לטפח דור שמסוגל להתמודד עם מידע, אי־ודאות ואתגרי העתיד. זו גם אחת ההשקעות החשובות ביותר בביטחונה ובחוסנה של ישראל
בעידן שבו הבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק, ייתכן שהאתגר הגדול ביותר של מערכת החינוך אינו להוסיף עוד תוכנית עידוד לבנות, אלא להרחיב את תחום הכישרונות, היכולות והמיומנויות שאנו מבקשים מהן
מכשור רפואי ממוזער, טכנולוגיה ירוקה, מכ”מים מתקדמים ושיטות חדשות לבינה מלאכותית הן רק חלק מהטכנולוגיות שמפתחת פרופ’ יונינה אלדר ממכון ויצמן למדע, כלת פרס ישראל בחקר ההנדסה ומהחוקרות המובילות בעולם בתחום עיבוד האותות
המעבדה לטכנולוגיה קוונטית של גוגל השיקה מנגנון מבוסס בינה מלאכותית לתיקון שגיאות במחשב קוונטי, שמראה יתרונות מובהקים על פני שיטות תיקון השגיאות המובילות כיום
חוקרים השתמשו בכלי שבדרך כלל מנתחים בעזרתו תמונות של גלקסיות, בשביל לנתח השתקפויות אור בעיניים. כך הם זיהו תמונות שאינן אמיתיות אלא נוצרו על ידי בינה מלאכותית