האם חיידקי המעי גורמים לטרשת נפוצה?
מחקר חדש השווה בין אוכלוסיות חיידקי המעיים של זוגות תאומים זהים – אחד מהם בריא והאחר חולה טרשת נפוצה. התברר שהשתלה של חיידקים מהחולים העלתה את השכיחות של מחלה דמויית טרשת נפוצה אצל עכברות
טרשת נפוצה (Multiple Sclerosis) היא מחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון תוקפת את המיאלין – המעטפת השומנית שמאיצה את הולכת האותות החשמליים במערכת העצבים. החולים חווים קשיים בשימוש בשרירים, ופגיעה בכישוריהם המנטליים ובתפקוד החושי. היכן שהמיאלין נפגע נוצרת רקמה צלקתית נוקשה, בתהליך שנקרא טרשת. כיום קיימים טיפולים שמעכבים את התפתחות המחלה ומשפרים את איכות החיים של החולים, ביניהם התרופה הישראלית קופקסון; עם זאת, הסיבות להתפתחות המחלה עדיין אינן ברורות, ואין עדיין דרך למנוע אותה.
בשלוש השנים האחרונות התפרסמו מספר מחקרים שהראו קשר בין תחלואה במחלת הנשיקה לטרשת נפוצה, אולם אין מדובר בהכרח בגורם היחיד למחלה. מחקר חדש, שפורסם השנה בכתב העת PNAS, מצא שיש קשר בין מינים מסוימים של חיידקי מעיים להופעת המחלה.
גוף האדם מכיל בתוכו ועל פניו כמות עצומה של חיידקים, נגיפים, טפילים ומיקרו-אורגניזמים אחרים, ממאות ואולי אלפי מינים שונים. המגוון הזה נקרא מיקרוביום וחלק לא מבוטל ממנו מצוי במערכת העיכול, אולם מחקרים משני העשורים האחרונים מצאו שהשפעתו מרחיקה הרבה מעבר לכך. חיידקי המעי יכולים, למשל, להשפיע על המצב הנפשי, על מחלות ניווניות של מערכת העצבים ועל מחלות דלקתיות. לאחרונה נמצא שאוכלוסיית חיידקי המעיים של חולי טרשת נפוצה שונה מזו של אנשים בריאים. זה לא המחקר היחיד שהצביע על קשר אפשרי בין חיידקי מעיים לטרשת נפוצה, אך כל המחקרים בנושא השוו בין חולי טרשת נפוצה לאנשים בריאים ששונים מהם גנטית, גדלו בסביבה שונה ונבדלים מהחולים במאפיינים נוספים, שגם הם יכולים להשפיע – הן על התפתחות המחלה והן על המיקרוביום עצמו.
טרשת נפוצה היא מחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון תוקפת את המיאלין – המעטפת השומנית שמאיצה את הולכת האותות החשמליים במערכת העצבים. אילוסטרציה של הפגיעה בעצבים במחלה | Shutterstock, Lightspring
תאומים זהים, חיידקים שונים
על מנת להתגבר על הבעיה הזו, קבוצות המחקר של הרטמוט וקרל (Wekerle) ואנלי פטרס (Peters) מאוניברסיטת מינכן בגרמניה החליטו להשוות בין חולי טרשת נפוצה לאנשים בריאים שדומים להם ככל האפשר. לצורך המחקר הם אספו דגימות צואה מ-81 זוגות תאומים זהים, שכוללים תאום או תאומה חולי טרשת נפוצה, ואח או אחות בריאים. כך החוקרים יכלו להבטיח זהות בין התאומים גם במטען הגנטי שלהם, וגם בסביבה שבה גדלו. ריצוף גנטי של חיידקי המעי מצא 51 סוגים שהיו שונים באופן עקבי בין התאומים החולים לאחיהם הבריאים. מתוכם, 30 סוגי חיידקים היו שכיחים יותר במעיים של החולים, ו-21 הסוגים הנותרים היו שכיחים פחות.
בשלב הבא של המחקר, החוקרים אספו חיידקי מעיים מזוג תאומות – האחת בריאה והשנייה חולה, והשתילו אותם אצל עכברים שהונדסו כך שתהיה להם נטייה גנטית למחלה דמויית טרשת נפוצה. ללא חיידקים, המחלה מתפתחת אצל כ-10 אחוזים מהעכברים, אך השתלת חיידקים מהתאומה החולה העלתה את שכיחותה ל-60 אחוזים אצל העכברות שקיבלו את החיידקים. עכברים זכרים לא פיתחו את המחלה, למרות החיידקים שהושתלו בגופם. השתלת חיידקים מהתאומה הבריאה לא גררה עלייה בשכיחות הופעת המחלה. תוצאה דומה – 80 אחוזים מהנקבות חלו, וזכר אחד חלה – נצפתה בניסוי זהה, שכלל חיידקי מעיים מתאומים גברים. בקבוצת הטיפול עם חיידקי התאום הבריא נצפתה עליה קלה באחוזי המחלה לכ-20 אחוזים, אך עדיין הרבה פחות מהקבוצה השנייה. בשני המקרים, החוקרים מצאו עלייה ניכרת במינים של חיידקים ממשפחת לכנוספירצה (Lachnospiraceae).
החוקרים אינם יודעים מדוע דווקא החיידקים האלה גרמו למחלה להתפתח, והם מציעים להמשיך לחקור את הקשר הזה. גם ההבדל בין חוסר ההשפעה על עכברים להשפעה על עכברות עדיין לא ברור. עם זאת, גילוי הקשר בין החיידקים לטרשת נפוצה מעורר תקווה שיפותחו בעתיד טיפולים ממוקדים באוכלוסיית חיידקי המעיים, שיוכלו למנוע את התפתחות המחלה או את ההחמרה שלה לאחר האבחון.
1 יוני 2025 
3 דקות 
