באתר זה נעשה שימוש בקבצי עוגיות בין היתר של צדדים שלישיים. חלקן חיוניות לחוויית גלישה תקינה וחלק משמשות לסטטיסטיקה ושיווק. המשך גלישה באתר מהווה הסכמה לשימוש זה. המידע נשמר בהתאם למדיניות הפרטיות של מכון דוידסון.
הזמנת כרטיסים
אקולוגיה וסביבה חדשות המדע

המחקרים החדשים ביותר: מהנשמדע 24/4/2026

להרעיב יתושות דרך הישבן, הציפור הכחולה שנשרפה והמים המתוקים שמתחת לאגם המלוח
Getting your Trinity Audio player ready...

רוצים לקבל את חדשות המדע ישירות לנייד?
הצטרפו למהנשמדע בווטסאפ או בטלגרם

מה חדש? 

השבוע למדנו שיתושות מרגישות שובע דרך קולטן בחלחולת, צפינו בשיגור כושל של הלוויין של חברת AST וגילינו שיש מים מתוקים חבויים מתחת לימת המלח הגדולה ביוטה

להרעיב יתושות דרך הישבן

מחקר חדש חושף מנגנון שעוזר ליתושות להחליט מתי הן שבעות מדם – והוא לא נמצא במוח, אלא דווקא בקצה מערכת העיכול. מתברר כי תאים ייחודיים בחלחולת (הרקטום) פועלים כמעין מתג שובע: כשהבטן מתמלאת בדם הם שולחים אות שמווסת את התיאבון – ויתושות שבעות אינן עוקצות.

החוקרים התמקדו ביתושות אדס מצרי (Aedes aegypti), המפיצות מחלות כמו קדחת דנגי, זיקה וצ’יקונגוניה. הם גילו שהקולטן דרכו מועברים אותות של שובע אינו מצוי בתאי עצב, אלא דווקא בתאים בכריות החלחולת. התאים הללו מגיבים לשינויים כימיים בסביבתם, כמו ריכוז הסידן וחומצות האמינו, ומעבירים מסרים למערכת העצבים – בדומה לתאי עצב.

הממצא חושף “ציר מעי-מוח” שמקשר בין מצב תזונתי לרבייה. נוסף על החשיבות הביולוגית יש כאן פוטנציאל יישומי מרחיק לכת: אפשר לכאורה לפתח פיתיונות שיפעילו את הקולטן, ידכאו את יצר העקיצה של היתושות ואף יפגעו בפוריותן. מאחר שיתושות האדס המצרי מפיצות מחלות קטלניות, פיתוח כזה עשוי להיות פריצת דרך במאבק העולמי למניעתן. לכתבה המלאה

מאיה סער

 

הממצא חושף "ציר מעי-מוח" שמקשר בין מצב תזונתי לרבייה. יתושת אדס מצרי עוקצת אדם | Shutterstock, khlungcenter
הממצא חושף "ציר מעי-מוח" שמקשר בין מצב תזונתי לרבייה. יתושת אדס מצרי עוקצת אדם | Shutterstock, khlungcenter

הציפור הכחולה שנשרפה

לוויין של חברת התקשורת AST ספייס מובייל, שיש לה מעבדות מחקר בישראל, נשרף בחזרה לאטמוספרה לאחר שיגור כושל. הלוויין בלובירד 7 שוגר אתמול בטיל ניו גלן של חברת בלו אוריג’ין. זה היה השיגור השלישי של הטיל הכבד הדו-שלבי, שהתחיל לפעול רק לפני כחצי שנה, והפעם הראשונה שנעשה שימוש חוזר בשלב הראשון שלו, אם כי עם מנועים חדשים. הוא שוגר מקייפ קנוורל בפלורידה, והשלב הראשון שלו פעל היטב, נפרד כמתוכנן מהשלב השני וחזר לנחיתה מוצלחת על אסדה באוקיינוס. השלב השני של הטיל הכניס את הלוויין למסלול שגוי. בהודעת AST נאמר כי המסלול נמוך מדי בשביל תיקון בעזרת מערכת ההנעה של הלוויין, והוא מוכוון לשריפה באטמוספרה. הם ציינו כי הביטוח אמור לכסות את עלות הלוויין האבוד. 

חברת AST מקימה מערך לוויינים שאמורים לספק תקשורת ישירה לטלפונים ניידים, בלי צורך באנטנה או ציוד נוסף. עד כה שוגרו שישה לוויינים של הרשת, ושלושה נוספים מיועדים לשיגור בקרוב. לקריאה נוספת על הטיל ניו גלן

איתי נבו

 

 

הלוויין נשרף באטמוספרה. שיגור הטיל והלוויין | צילום מסך מתוך השידור של בלו אוריג'ין 
הלוויין נשרף באטמוספרה. שיגור הטיל והלוויין | צילום מסך מתוך השידור של בלו אוריג'ין 

המים המתוקים שמתחת לאגם המלוח

ימת המלח הגדולה ביוטה שבארצות הברית היא בין האגמים הנחקרים ביותר בארצות הברית. זוהי ימה סגורה, שמגיבה במהירות ובקיצוניות לכל שינוי שחל במשקעים או בטמפרטורה בסביבתה. לכן היא משמשת מודל שימושי במיוחד לחקר שינויי האקלים.

לפיכך מפתיע במיוחד שרק כעת נחשפה מערכת נפרדת של מים מתוקים שנמצאת ממש מתחת לאגם. הגילוי בא בעקבות תצפיות בשטח שזיהו ליד האגם צמחייה שאופיינית למקווי מים מתוקים. החוקרים ערכו סקרים גיאופיזיים מהאוויר, באמצעות מסוק ששידר אותות אלקטרומגנטיים אל האדמה ומדד את המוליכות החשמלית של השכבות שמתחת לפני הקרקע. מים מלוחים מוליכים חשמל היטב, ואילו מים מתוקים מוליכים פחות, והניגוד הזה חשף את המאגר הסמוי.
המחקר גילה מערכת מורכבת ובלתי צפויה, שהחוקרים להוטים להמשיך ולאפיין. בתוך כך הוא ממחיש עד כמה רבות הפינות הנסתרות מעינינו אפילו בסביבות שנחקרו לפרטי פרטים. לקריאה בהרחבה (באנגלית). למאמר (באנגלית)

שקד אנגלברג

 

נחשפה מערכת נפרדת של מים מתוקים שנמצאת ממש מתחת לאגם. ימת המלח הגדולה ביוטה | Brian Maffly, University of Utah
נחשפה מערכת נפרדת של מים מתוקים שנמצאת ממש מתחת לאגם. ימת המלח הגדולה ביוטה | Brian Maffly, University of Utah

תכנים נוספים עבורך

סימנים אמיתיים לחיים חוצניים?

מחקר בעזרת טלסקופ החלל ג’יימס וב גילה באטמוספרה של כוכב לכת במערכת שמש אחרת מולקולות שבכדור הארץ נוצרות רק בפעילות ביולוגית. עם זאת, הממצאים עדיין רחוקים מהוכחה שקיימים שם חיים

calendar 17.4.2025
reading-time 5 דקות

המטען הייחודי של הגבנוניתיים

במשך שנים ניסו חוקרים לפענח את תפקידם של המבנים המוזרים והמורכבים המעטרים את גופם של החרקים הזעירים. מחקר חדש חושף את התשובה: הם משמשים (גם) לחישת מטען חשמלי

calendar 30.7.2025
reading-time 4 דקות

עם כלי רכב ורחפנים: התוכנית המעודכנת להקמת בסיס על הירח

סוכנות החלל של ארצות הברית הציגה תוכנית רב-שנתית להקמת בסיס מאויש סמוך לקוטב הדרומי של הירח. התוכנית כוללת שלוש משימות לא מאוישות לירח עוד לפני סוף השנה, ועוד עשרות משימות בשנים הבאות, כולל הצבת כלי רכב גלגליים והפעלת רחפנים רקטיים במסגרת הקמת התשתיות לפעילות מאוישת

calendar 27.5.2026
reading-time 6 דקות