המחקרים החדשים ביותר: מהנשמדע 31/5/2025

מה חדש?

• סם מסיבות נגד דיכאון
• הדפסת תלת-ממד – בתוך הגוף!
• המתג שמגן על האורז מפני החום
• התקדמות ואכזבה לסטארשיפ
• סימני החיים החוצניים מתפוגגים

סם מסיבות נגד דיכאון

בתחילת מאי השנה הכניסו רשויות הבריאות באוסטרליה את הסם קטמין לסל התרופות, כטיפול אפשרי לדיכאון עמיד. מדובר בתרופה הראשונה לדיכאון שנכנסה לשימוש במערכת הבריאות האוסטרלית בשלושים השנים האחרונות.

הקטמין פותח בשנות השישים של המאה העשרים לשיכוך כאבים ולהרדמה, אך בהמשך הפך לסם מסיבות, עקב השפעתו על התודעה. בשנים האחרונות נמצא שהוא יעיל גם לטיפול בדיכאון קליני מתמשך. הוא ניתן בתרסיס לשאיפה דרך האף למטופלים הסובלים מדיכאון שאינו מגיב לנוגדי דיכאון אחרים, והשפעתו מהירה למדי.

גם בישראל נעשה שימוש בקטמין לטיפול בדיכאון, אולם מטופלים מתלוננים כי נהלי הטיפול נוקשים מדי וכי עקב העומס המוטל על המערכת הרפואית פוגע בנגישות שלו. החומר ניתן למטופלים תחת השגחה רפואית, שממשיכה גם אחרי קבלת הטיפול. הוא עלול לגרום תחושת ניתוק, עייפות ולחץ דם גבוה, אך בהתחשב בסבל שמביא איתו הדיכאון, ברור שהרחבת הנגישות לטיפול תשפר את איכות חייהם של אלפי אנשים. לקריאה בהרחבה (באנגלית).

עדי יניב 

הדפסת תלת-ממד – בתוך הגוף!

חוקרים מארצות הברית פיתחו שיטה ליצירת מבנים תלת-ממדיים בתוך הגוף, מנוזל שמוזרק מבחוץ.

השיטה פועלת בדומה להדפסה בתלת-ממד: מזריקים דיו ביולוגי לתוך רקמה חיה ומחממים מעט את המקום. בתגובה לחימום נוצרים קשרים בין מולקולות הדיו ונוצר מהן הידרוג’ל בעל צורה. החוקרים השתמשו בגלי אולטרסאונד שחודרים לעומק הרקמה כדי לחמם את הדיו בצורה ממוקדת וליצור את הצורה התלת-ממדית הרצויה להם.

ליצירת מבנים תלת-ממדיים לפי דרישה בתוך הגוף יש פוטנציאל רפואי רב: למשל אפשר לסייע כך לריפוי פצעים, להחליף רקמות פגועות, להוביל תרופות לאיברים נבחרים בגוף או ליצור חיישנים שינטרו את פעילות השרירים והלב. החוקרים בדקו את השיטה בתרביות תאים ובניסויים על עכברים וארנבונים והראו שהדיו בטוח לשימוש ומתפנה מהגוף בתוך שבוע. “בשלב הבא ננסה להדפיס את הדיו בגופן של חיות גדולות יותר, ובתקווה נוכל בקרוב לבחון אותו גם על בני אדם”, אמר ויי גאו (Gao) ממובילי המחקר. לקריאה בהרחבה (באנגלית). למאמר (באנגלית).

אלכסנדרה אברוטין

המתג שמגן על האורז מפני החום

חוקרים מסין זיהו גן שפוגע באיכות גרגרי האורז במזג אוויר חם. כשהטמפרטורות עולות, הגן מפעיל מנגנון חירום בתאי הצמח – תגובה שנועדה לטפל בחלבונים פגומים. התגובה הזו מפחיתה את ייצור החלבונים שמיועדים להיאגר בגרגר, ומגבירה את יצירת העמילן ואגירתו. התוצאה היא ירידה ביבול וגרגרים בעלי ערך תזונתי ירוד, טעם ומרקם פחות טובים ושווי שוק נמוך.

החוקרים גילו מערכת בקרה ששולטת בפעולת הגן שהתגלה, כמו מתג שמופעל רק בטמפרטורות גבוהות. בעזרת עריכה גנטית והכלאות, הם הצליחו להפחית את פעילות הגן ולשמור על האיזון בין חלבונים לעמילן גם בחום קיצוני.

בשדות בסין, זני אורז שבהם הופחתה פעילות הגן הניבו יבול גבוה עד כמעט כפליים מאורז רגיל בתנאי חום, ושמרו על איכות מעולה, אפילו בגלי החום הקיצוניים של קיץ 2024. המחקר הזה מצטרף לשורת מחקרים שמתמודדים עם אתגרי ההתחממות הגלובלית, ועשוי לקדם את הביטחון התזונתי באזורים שתלויים באורז כמזון בסיסי. למאמר (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית). 

שגב נוה טסה 

התקדמות ואכזבה לסטארשיפ

חברת ספייס אקס השלימה הלילה את טיסת הניסוי התשיעית של מערכת סטארשיפ. זו היתה הפעם הראשונה שהדגם המשופר של החללית – ה”שיפ” – הגיע לחלל כמתוכנן, אחרי שני כשלונות בטיסות הניסוי הקודמות. ואולם, כחצי שעה לאחר השיגור נכנסה החללית לסחרור בלתי נשלט שמנע ממנה לבצע את הכניסה לאטמוספרה בצורה מבוקרת, והיא התפוצצה בגובה 60 קילומטרים בערך מעל האוקיינוס ההודי. בטיסה גם לא בוצעו הניסויים שתוכננו: הפעלת אחד המנועים מחדש בחלל, והצבת לווייני דמה, שנמנעה לאחר שדלתות תא המטען נתקעו. 

בטיסה התשיעית נעשה בפעם הראשונה שימוש חוזר בטיל שיגור: ה”סופר-הבי” ששיגר את הסטארשיפ היה אותו טיל ששימש בטיסת הניסוי השביעית ונקלט בהצלחה בזרועות מגדל השיגור. הפעם לא תוכננה לו נחיתה במגדל אלא תמרון מבוקר מעל הים לאחר ניסוי של חזרה בזווית מאתגרת יותר. הניסוי הצליח רק חלקית והטיל התפוצץ לפני שהשלים את תמרון הנחיתה. עם זאת, בספייס אקס אספו מידע רב בניסוי, והם מקווים להתקדם יותר בטיסות הניסוי הבאות. לכתבה באתר.

איתי נבו

סימני החיים החוצניים מתפוגגים

בחודש שעבר דיווחו מדענים על גילוי של דימתיל סולפיד, DMS, באטמוספרה של כוכב לכת במערכת שמש אחרת. בכדור הארץ המולקולה הזו נוצרת רק בפעילות ביולוגית, מה שהוביל את החוקרים לרמוז בזהירות לאפשרות שיש חיים על כוכב הלכת K2-18b, כ-124 שנות אור מכאן. הדיווח הסתמך על מדידות בספרטקומטרים של טלסקופ החלל ג’יימס וב, שמאפשרות לנתח את ההרכב הכימי של אטמוספרות על פי גלי האור שעוברים דרכן. אבל שלושה מחקרים שהועלו לאחרונה לפרסום מקדים מטילים ספק בממצאים.
מחקר אחד ניתח שוב את נתוני טלסקופ החלל וקבע כי אין די נתונים לאשר את הנוכחות של DMS באטמוספרה של כוכב הלכת. אחר מצא ליקויים בחישובי ההסתברות של החוקרים, ומחקר שלישי הציג רשימה של עשרות חומרים שעשויים ליצור חתימה ספקטרלית דומה. צוותי המדענים מחכים כעת לניתוח התוצאות של מדידות נוספות בטלסקופ ג’יימס וב, בתקווה לקבל תמונה ברורה יותר. לכתבה באתר.

איתי נבו