תחמסים מוחאים כנפיים

בעלי חיים משמיעים מגוון גדול של קולות במגוון דרכים, שרבות מהן לא קשורות בהפקת קול מהפה. מחקר חדש שנערך בארגנטינה בדק באיזו דרך העוף הלילי תחמס זנב-מספריים (_Hydropsalis torquata_) מפיק את צליל ה”תק” שהוא משמיע בכמה הזדמנויות הקשורות בשמירה על טריטוריה, מצגי חיזור והזדווגות. מצילומים ומהקלטות באור תת-אדום עלה שהזכרים מפיקים את הצליל בזמן שהם מנתרים באוויר ומרימים את שתי הכנפיים מעל גופם, כך שעצמות החישור פוגעות זו בזו במעין מחיאת כנף. אגב, גם התחמס האירופי שאפשר לראות בישראל משמיע קולות דומים, אם כי לא ברור אם הוא מפיק אותם באותה צורה. החוקרים השוו את עצם החישור של תחמסים זנב-מספריים זכרים עם אלו של נקבות, שאינן משמיעות קולות כאלו, וגם עם עצמותיו של מין אחר, תחמס קטן, שלא מוחא כנפיים כלל. הם לא מצאו התאמות מיוחדות בעצמותיו של תחמס זנב-המספריים להשמעת קולות, וגם לא מצאו הבדלים בין זכרים ונקבות, אך ציינו שיש צורך במחקר מעמיק יותר שיבדוק את הסוגיה. 

למאמר: https://bit.ly/4uSMf7I 

קרן אור

הקישורים של המתבגרים

במשך שנים סברו שהשינויים המתרחשים במוחם של מתבגרים מתמקדים בעיקר בגיזום של קשרים בין תאי עצב (סינפסות) שנותרו מיותרים לאחר הילדות. כלומר בגיל ההתבגרות המוח מנקה מתוכו את הקשרים החלשים או הלא-שימושיים כדי להתייעל ולפעול מהר יותר.

מחקר חדש שנעשה על עכברים לא הסתפק בספירת מספר הסינפסות הכולל, אלא מיפה היכן בדיוק הן פזורות לאורך שלוחות תאי העצב. כך זיהו החוקרים כי לצד תהליך הגיזום נוצרים בגיל ההתבגרות “אתרי קישור”: אזורים בעלי צפיפות גבוהה במיוחד של סינפסות. עוד נמצא כי אצל עכברים שהונדסו גנטית לדמות סכיזופרניה התהליך הזה השתבש: בשעה שאצל עכברים בריאים נרשמה עלייה משמעותית במספר הסינפסות באתרים הללו, אצל העכברים המהונדסים לא התפתחו אתרי קישור כלל. 

אף שהמחקר נערך בעכברים אולי אפשר ללמוד ממנו גם על סכיזופרניה של בני אדם. הממצאים מראים שייתכן שהדעיכה במספר הסינפסות של חולי סכיזופרניה אינה קשורה לגיזום יתר, אלא לכשל ביצירת סינפסות באתרי הקישור במהלך חלון הזמן הקריטי בגיל ההתבגרות.

לכתבה: https://bit.ly/4vWB0fo

עדי יניב

בעלי החיים הראשונים התפתחו לאט ונמנעו ממין

כשהחיים המורכבים החלו להופיע בכדור הארץ, לפני יותר מחצי מיליארד שנים, היה זה בדמות יצורים חסרי פה או עיניים, שחיו על קרקעית האוקיינוס. חוקרים בחנו מושבות של יצורים כאלו שחיו 574-560 מיליון שנים לפני זמננו והתרבו בצורה א-מינית על ידי שליחת שלוחות מהגוף העיקרי. השלוחות צמחו והפכו לפרטים נוספים שנשארו מחוברים זה לזה.

צורת הרבייה הזו הובילה לחיים עם מעט תחרות. פרטים מאותה מושבה היו מחוברים, חלקו חומרי מזון ולא התחרו זה בזה. בנוסף, גם אם מין מסוים התפתח, למשל, להיות יעיל במיוחד בהשגת מזון, הוא לא היה יכול להגר בקלות לאזורים אחרים ולהתחרות במינים יעילים פחות. כל זה גרם לכך שמינים חדשים הופיעו בקצב איטי מאוד. 

זה השתנה לפני כ-550 מיליון שנים. החוקרים הראו שבתקופה זו בעלי החיים התיישבו במים רדודים, שחשופים לשינויי טמפרטורה וסערות. רבים מהמינים עברו לרבייה מינית, שמגדילה את השונות הגנטית ועוזרת בהתמודדות עם סביבה משתנה. צורת הרבייה הזו הגבירה את התחרות, וקצב האבולוציה הואץ. 

לכתבה: https://bit.ly/4eYhutd 

יונת אשחר

אוזבקיסטן מתייבשת

אמש הפסידה אוזבקיסטן 0-5 לנבחרת פורטוגל. בעוד נבחרתה מתייבשת במשחקים, כדאי לדבר גם על ההתייבשות החמורה יותר שמתרחשת בשטחה של המדינה. בצפונה של אוזבקיסטן, ובדרומה של קזחסטן, נמצאת, או לפחות הייתה, ימת ארָאל (Aral). בעבר הימה הייתה האגם הרביעי בגודלו בעולם, עם שטח של 68 אלף קמ”ר. האגם היה בית לדגים רבים, אך בשנות ה-50, כחלק מ”התוכנית הגדולה לשינוי הטבע” שהגה סטלין, השקיעה ברית המועצות משאבים רבים בגידול כותנה, ולשם כך הטתה מים מנהרות במרכז אסיה, כולל אלו שסיפקו מים לאראל. 

הממשל בברית המועצות ניסה להסתיר זאת, ועד שהעולם נחשף להתייבשות האגם, בשנות ה-80, הוא איבד כ-80 אחוזים מנפחו, ויותר מ-30 אלף קמ”ר של קרקעית האגם הפכו לשדות מלח יבשים. המים שנשארו נהיו מלוחים יותר, רוב הדגים באגם מתו ותעשיית הדיג באזור התמוטטה. 

ניסיונות שיקום החלו בשנות ה-90, וב-2005 בנתה קזחסטן סכר שחסם את יציאת המים מהחלק הצפוני של האגם, ששוכן כולו בשטחה. מאז “האראל הצפוני” כמעט הכפיל את נפח המים שלו ומינים שונים של דגים חזרו אליו. האגם הדרומי, שחציו באוזבקיסטן, ממשיך להתייבש, ומליחותו כבר עולה על זו של ים המלח.

יונת אשחר

(עוד) חומרים אורגניים על מאדים

רכב המאדים האמריקאי פרסבירנס איתר שני מצבורים גדולים של מולקולות אורגניות בשני סלעים בשולי מכתש ג’זרו על כוכב הלכת האדום. הרכב ניתח את דגימות הסלע בספקטרוסקופ שמאפשר לקבוע את הרכבן, ומצא בהן מאות סוגים של תרכובות פחמן גדולות יחסית. חומרים כאלה נוצרים במקרים רבים בתהליכים ביולוגיים, ועל כן הם מרמזים על אפשרות לקיומם של חיים מיקרוביאליים על מאדים לפני מיליארדי שנה, כשהיו מים על פניו. עם זאת, הם יכולים להיווצר גם ללא חיים.

בשנה שעברה גילה רכב המאדים הוותיק יותר, קיוריוסיטי, מצבורים של מולקולות אורגניות מורכבות באזור אחר של כוכב הלכת, ולדברי החוקרים, הממצאים מרמזים כי חומרים אורגניים היו נפוצים ברחבי כוכב הלכת בעברו הרחוק. עם זאת, החוקרים מדגישים כי גילוי החומרים האורגניים אינו ראיה לכך שאכן היו שם חיים. כדי לדעת בוודאות אם מקורם אכן בחיים, נצטרך להביא דגימות מהם לבדיקה מעמיקה יותר בכדור הארץ. 

איתי נבו

לכתבה המלאה ועוד חדשות חלל https://bit.ly/4oVjMNm