לחזות את הצרות: זיהוי מוקדם לשמירה על הבריאות האקולוגית
חוקרים באיטליה השתמשו בריצוף DNA מתקדם כדי לאתר מבעוד מועד פטרייה שעלולה לחולל מוות המוני של חיות בר
יש מחלות שעד שאנחנו מגלים אותן, כבר מאוחר מדי להתגונן מפניהן. הפטרייה בטרכוקיטריום (Batrachochytrium dendrobatidis), היא דוגמה מצמררת לכך: היא תוקפת דו-חיים בכל רחבי העולם, נקשרה לירידה דרמטית בגודל האוכלוסייה של כ-500 מיני צפרדעים וסלמנדרות, והכחידה לחלוטין קרוב לתשעים מינים. כיום היא נחשבת לאחד הגורמים הקטלניים ביותר הפוגעים במגוון הביולוגי של בעלי חוליות.
מחקר חדש שנערך באיטליה מציע שיטה שעשויה לאפשר לחוקרים לזהות את הפטרייה בסביבה הרבה לפני שהצפרדעים באזור מתות בהמוניהן והנזק שהיא גורמת מתגלה. ולא מדובר בשיטה מסובכת או יקרה, אלא פשוט בבדיקה גנטית של דגימות מים שניתן לבצע בתנאי שטח.
צוות חוקרים בחן מים שנאספו משמונה תעלות השקיה בשטח הפארק האזורי לה-מנדרייה ליד טורינו. לקביעת הרצף הגנטי בדגימות הם השתמשו בשיטה שנקראת ריצוף ננו-פור (nanopore sequencing), ומתבצעת בעזרת מכשיר נייד בגודל של כונן “דיסק און קי” פשוט. השיטה מבוססת על השחלה של מולקולת DNA מבעד לנקב חלבוני זעיר. מעבר אבני הבניין של ה-DNA בתוך הנקב מחולל שינויים בזרם חשמלי, שמאפשרים לקרוא את הרצף הגנטי בזמן אמת. הטכנולוגיה הזאת מסוגלת לרצף ישירות מולקולות DNA שנמצאות במים, בלי צורך בשכפול מוקדם של ה-DNA כדי להקל על הזיהוי כפי שנעשה למשל בבדיקות PCR, שדורשות מעבדה מאובזרת היטב ועבודה מרובת שלבים. השיטה הנוכחית, שמכונה “ריצוף במקור” (native sequencing), מבטלת את הצורך לדעת מראש מהו מחולל המחלה שאנחנו מחפשים: היא קוראת את כל מולקולות ה-DNA שנמצאות בדגימה ומשווה אותן למאגרים מקיפים של רצפים גנטיים מוכרים.

הבדיקה מתבצעת בעזרת מכשיר נייד בגודל של כונן "דיסק און קי" פשוט. מכשיר לריצוף ננו-פור | Patrice Latron / EURELIOS / Look at Sciences / Science Photo Library
לזהות בלי לחפש
הדגימות אפשרו לזהות יותר מ-690 רצפים מוכרים של מגוון רב של מינים ביולוגיים. ביניהם זוהה, לראשונה באזור הזה, ה-DNA של הפטרייה הקטלנית. כדי לוודא שלא מדובר בטעות, החוקרים בדקו מחדש את הדגימות החשודות באמצעות PCR ספרתי-טיפתי (digital droplet PCR) – שיטת בדיקה רגישה במיוחד שמאפשרת למדוד בדיוק רב את כמות ה-DNA של מחולל המחלה בדגימה. הבדיקה הנוספת לא רק אישרה מחדש את הממצאים של הננו-פור, אלא היא גם איתרה DNA של הפטרייה באתרי דגימה נוספים בתוך הפארק.
הממצא קיבל משמעות דרמטית כשנודע שמחקר אחר, שפורסם בנפרד, תיעד באותו פארק התפרצות אמיתית של המחלה: אביב 2023 הביא עמו תמותה חריגה של קרפדות מצויות באזור, ובדיקות עוקבות של 166 דו-חיים בלה-מנדרייה גילו ש-43 אחוז מהם היו נשאים של הפטרייה. כשבוחנים את התאריכים מגלים שהריצוף הסביבתי הצליח לזהות את נוכחות מחולל המחלה במים חודשים לפני שההתפרצות בשטח דווחה רשמית.

נחשבת לאחד הגורמים הקטלניים ביותר הפוגעים במגוון הביולוגי של בעלי חוליות. תמונת מיקרוסקופ אלקטרונים של הפטריה בטרכוקיטריום | ויקימדיה, Dr Alex Hyatt, CSIRO
הצורך באבחון מוקדם של מחלות אצל חיות בר קיים כמובן גם בישראל. במרץ 2026 סגרה רשות הטבע והגנים ארבע שמורות בצפון הארץ לכניסת מבקרים, בעקבות התפרצות של מחלת הפה והטלפיים. המחלה אינה מסוכנת במיוחד לבני אדם, אם כי איננו חסינים לה. לעומת זאת היא קטלנית לצבאים, שגם ככה נמצאים תחת איום מתמשך מצד בני האדם. אקולוג מחוז צפון של הרשות, עמית דולב, הסביר שהצבאים רגישים מאוד לנגיף, ושאם צבי נדבק בו סיכויי ההחלמה שלו נמוכים מאוד. החשש הוא שהמטיילים עצמם, ובעיקר צמיגי המכוניות והנעליים שלהם, יפיצו את הנגיף לחיות הבר בתוך השמורה ומחוצה לה.
הסגירה התבססה על ניטור שטח שגרתי – פקחים ורועים שביצעו תצפיות יומיומיות בנחלים, חיפשו בעלי חיים חולים או מתים ושלחו דגימות מהרקמות שלהם לבדיקה. המחקר האיטלקי מציע גישה משלימה ויעילה יותר: דגימת מים סדירה מתעלות, נחלים ושלוליות, שתאפשר לזהות נגיפים, חיידקים, פטריות וטפילים עוד לפני שהתגלה אפילו פרט חולה אחד.
מחקר ראשוני שהובילו לאחרונה הביולוג ניר שטרן ועמיתיו בנחלי ישראל הראה שאפשר לזהות את כל המינים החיים במקווה מים – דגים, מינים פולשים ואפילו חיות בר ששתו ממנו – באמצעות דגימת DNA סביבתי בלבד, בלי צורך ללכוד בעלי חיים או לפגוע בהם בדרכים אחרות.
לדברי שטרן, כל בעל חיים משאיר אחריו שאריות גנטיות בסביבתו: קשקשים, שערות ורקמות שהתפרקו. טכנולוגיית הריצוף החדשה מצליחה לאסוף ולזהות אותן ביעילות. הצעד הטבעי הבא יהיה להרחיב את העיקרון לזיהוי מחוללי מחלות אצל חיות הבר – בדיוק כפי שעשו באיטליה.

כשהפטריה מצליחה להדביק צפרדע, היא תוקפת את העור שלה וגורמת לו להתעבות. צפרדע שנדבקה בפטריה | Image courtesy of Rafe M. Brown (University of Kansas, Lawrence, KS) and Jason B. Fernandez (photographer).
בריאות טובה לכולם
לפטריית הבטרכוקיטריום יש כושר תמרון מטריד: היא יכולה להדביק מגוון רחב של פונדקאים – לא רק דו-חיים, אלא גם פטריות אחרות, אצות וצמחים – ולהמתין בשקט עד שיזדמן לה קורבן רגיש. כשהיא מצליחה להדביק צפרדע, היא תוקפת את העור שלה, חודרת לתאי האפידרמיס העשירים בחלבון קרטין שחשוב לצמיחת הפטרייה, וגורמת לרקמת העור להתעבות. מאחר שעורם של דו-חיים לוקח חלק משמעותי בתהליך הנשימה שלהם, הפגיעה הזאת קטלנית עבורם.
הגישה החדשה שהציגו החוקרים נקראת “בריאות אחת”, ולפיה בריאות בני האדם, חיות הבר, החיות המבויתות והסביבה שלובות זו בזו ואי אפשר לטפל בהן בנפרד. ניטור גנטי של מי תעלות ונחלים יכול, על פי החוקרים, לשמש מערכת התראה מוקדמת להתפשטות של מחוללי מחלות, שעלולים בהמשך לעבור גם לאדם או לחיות משק, כפי שקרה למשל במגפת הקורונה.
עם זאת, יש כמה סייגים. ראשית, נכון לעכשיו ריצוף ננו-פור הוא שיטה יקרה יותר מרוב החלופות. שנית, מאגרי ה-DNA הקיימים אינם מלאים, כך שעדיין יש מחוללי מחלות רבים שפשוט לא יתגלו בבדיקה הזאת, כיוון שאיננו יודעים לזהות אותם. ולבסוף, כדי לזהות מינים נדירים נחוצה דגימה באיכות גבוהה במיוחד. כמו כן, המחקר לא זיהה את הפטריה בצפרדעים הנגועות עצמן: לשם כך הייתה נחוצה שיטת בדיקה מדויקת יותר מאשר הננו-פור, מה שמלמד שטכניקת הריצוף עדיין דורשת ליטוש.
ובכל זאת, התמונה הכללית מעודדת: דגימת מים אחת מצליחה לחשוף לא רק מחולל מחלה אחד, אלא רשת שלמה של מינים, פונדקאים ופולשים. מבחינת הצבאים בגליל ובגולן או אוכלוסיות הדו-חיים ברחבי העולם, ההבדל בין מערכת התראה מוקדמת לבין סגירת שמורות לכניסת הציבור אחרי שהמחלה כבר התפרצה יכול להתבטא בהבדל בין אוכלוסייה ששורדת לאוכלוסייה שנעלמת.