מרוב באזז לא שומעים את הבולשיט

לפני יותר משלושה עשורים החלה לוסי קלאווי (Kellaway) לכתוב כתבות שבהן היא חושפת את השפה המנופחת וחסרת המשמעות שבכירים בחברות שונות משתמשים בה, שפה שזכתה לכינוי ״בולשיט תאגידי״. בכתבותיה שפורסמו בעיתון הכלכלי הבריטי פייננשל טיימס היא לעגה לביטויים כמו “צמיחה לאחור” (באנגלית De-grow) או במילים פשוטות – נסיגה או צמצום, ו״זליגת ערך״  (Value leakage) כדי לתאר בזבוז תקציבים. קלאווי עקבה אחרי התבטאויות של בכירים, שאת המיטב שלהן אפשר למצוא בחרטוטפדיה, בהן גם תיאורי מוצר מופרכים כמו ההתבטאות של בכיר באמזון שהצהיר כי “הגיעה העת לפיתוחים טכנולוגיים לכלי הקיבול של קריאה”. באנגלית הוא כינה זאת Reading containers, כלומר ספרים. היא אפילו המציאה פרס סאטירי בשם קשקשת הזהב (Golden Flannel), שהוענק מדי שנה לחרטוט התאגידי המצטיין – המשפט שנשמע הכי מרשים אך בפועל ריק מתוכן.

מעטפה פיננסית

במשך 25 שנה האמינה קלאווי שהמציאות מוכרחה להשתנות והעולם העסקי יחזור לשימוש בשפה פשוטה יותר. אך כשפרשה מהעיתונות ב-2017 הודתה שטעתה, לא רק שהבולשיט עדיין בשימוש, אלא שהוא מתפתח ומתנפח.

אחד הרגעים המפורסמים של תופעת הבולשיט התאגידי קרה בשנת 2014, כשבכיר במיקרוסופט שלח לעובדי החברה מייל ארוך ומפותל שכלל משפטים עמומים כמו ״אסטרטגיית המכשירים שלנו חייבת לשקף את אסטרטגיית מיקרוסופט ולהיות מושגת במסגרת המעטפה הפיננסית המתאימה״. רק אחרי עשר פסקאות של ז’רגון ניהולי שבחלקו היה בולשיטי, התגלתה הכוונה האמיתית של המייל: פיטורי 12,500 עובדים. 

השימוש בז׳רגון בולשיטי לא מוגבל רק לעולם העסקי. כבר ב-1986 כתב הארי פרנקפורט (Frankfurt) מאמר בשם ״על הבולשיט״, שיצא בהמשך גם כספר, ובו הציג ניתוח פילוסופי שיטתי למונח בולשיט. הוא הבחין בין שקר, ניסיון מכוון להסתיר את האמת, לבולשיט, שמטרתו לשכנע ללא התייחסות לאמת. הוא הצביע על הבולשיט כעל איום ערמומי יותר על החברה מאשר שקרים כי הוא הופך את החברה לאדישה כלפי האמת.

מחקר משנת 2015 ניסה להבין למה אנשים תופסים בולשיט כעמוק ומשמעותי ומי נוטה לעשות זאת. החוקרים הציגו לנבדקים בולשיט עמוק-לכאורה: משפטים המורכבים ממילים מרשימות אך עמומות – מילות באזז (buzzwords) – אך בפועל ריקים מתוכן ומשמעות. תוצאות המחקר הראו שאנשים עם נטייה גבוהה יותר לקבל בולשיט נוטים להסתמך יותר על אינטואיציה ופחות על חשיבה אנליטית וביקורתית וגם נוטים לביצועים נמוכים יותר במדדים של יכולות קוגניטיביות, כולל יכולת מילולית. עם זאת, הקשרים שנמצאו היו קשרי מתאם בלבד, ולאו דווקא קשרים סיבתיים.

סולם הבולשיט התאגידי

מחקר שפורסם לאחרונה יצר סולם חדש למדידת הנטייה לקבל בולשיט תאגידי ובדק את הקשר בין נטייה זו למגוון של כישורים. בולשיט תאגידי הוגדר כסגנון תקשורת ארגוני ריק מתוכן ולעיתים קרובות מבלבל, שמשתמש במילות באזז תאגידיות ובמונחים מורכבים. 

הסולם שיצר החוקר וכותב המאמר שיין ליטרל (Littrell) הורכב מדירוג של משפטים חלולים או סתומים שנוצרו באמצעות כלי אלגוריתמי שכונה “מחולל בולשיט תאגידי”. המשתתפים התבקשו לדרג מ-1 עד 5 כמה חוש עסקי יש בכל משפט, והציון בסולם שיקף עד כמה הם נוטים לראות עומק או ערך עסקי במשפטים תאגידיים שנשמעים מרשימים אך הם למעשה חסרי פשר אמיתי. המחולל נבנה כך שייצר משפטים המחקים את המבנה והסגנון של ציטוטים אמיתיים ממנהלים בחברות Fortune 500, כלומר 500 החברות האמריקאיות עם מחזור ההכנסות הגבוה ביותר, חברות משמעותיות ומשפיעות. תבניות המשפטים נלקחו מציטוטים כאלה, והמילים הוחלפו באקראי במונחים שנאספו מציטוטים עסקיים, מדוחות שנתיים ומפרסומים תעשייתיים.

בנוסף לדירוג סולם החדש, המשתתפים מילאו שאלונים שונים שבדקו חשיבה אנליטית, אינטליגנציה, תפיסת בולשיט בארגון, שביעות רצון בעבודה, אמון במנהלים, מבחני שיפוט שנועדו לדמות קבלת החלטות בעבודה ועוד.

בסך הכול השתתפו בשלבים שונים של המחקר מעל לאלף נבדקים. התוצאות הראו שאנשים שנוטים יותר לקבל בולשיט תאגידי הם גם אנשים שמדדי החשיבה האנליטית שלהם נמוכים יותר וביצועיהם פחות טובים במבחני שיפוט סיטואציות שנועדו לבדוק תהליכי קבלת החלטות בעבודה. עובדים שנוטים ליפול יותר לבולשיט תאגידי היו גם בעלי סיכוי גבוה יותר להפיץ אותו בעצמם, דירגו את המנהלים שלהם כיותר כריזמטיים ובעלי חזון ונטו לתפוס את מקום העבודה שלהם באופן חיובי יותר. כלומר, ייתכן שתכונות שנתפסות בארגונים כהזדהות עם מקום העבודה, נאמנות לו או התאמה לתרבות הארגונית עלולות לבוא לצד חולשה בזיהוי מסרים ריקים ובקבלת החלטות. ליטרל טוען שבולשיט תאגידי עלול לפגוע בבהירות התקשורת, להוביל לקבלת החלטות פחות טובות ויכול להשתמר ולהתפשט בתוך הארגון דרך העובדים עצמם.

המחקר הסתמך על שאלוני דיווח עצמי והדמיות, כך שמחקרים עתידיים יצטרכו לבדוק את הקשרים שנמצאו בסיטואציות טבעיות, למשל לבחון את הקשר לתהליכי קבלת החלטות בעבודה בצורה יותר ישירה. בנוסף, המחקר בדק קשר למספר גדול של משתנים, ניתוח שמחייב התייחסות רגישה יותר מבדיקה סטטיסטית רגילה, ועלול להציף התאמות מקריות. לכן תוצאות המאמר מחייבות זהירות בפרשנות ובדיקה נוספת במחקרים עתידיים. לכן, אף שנדרש מחקר נוסף כדי לבדוק את הסולם ואת משמעותו, ייתכן שבעתיד הוא יוכל לשמש ככלי הערכה ארגוני ולספק תובנות על סגנון החשיבה האנליטי של מועמדים לעבודה ועל נטיותיהם בקבלת החלטות. 

ליטרל גם מזהיר שבנסיבות מסוימות רובנו עלולים להיסחף אחרי שפה שנשמעת מתוחכמת אך בפועל לא אומרת הרבה, לכן עלינו לשים לב למסרים שמבוססים על הרבה מילות באזז וז’רגון, שכן לעיתים הם סימן אזהרה לכך שמנסים להשפיע עלינו באמצעות רטוריקה במקום באמצעות עובדות.