באתר זה נעשה שימוש בקבצי עוגיות בין היתר של צדדים שלישיים. חלקן חיוניות לחוויית גלישה תקינה וחלק משמשות לסטטיסטיקה ושיווק. המשך גלישה באתר מהווה הסכמה לשימוש זה. המידע נשמר בהתאם למדיניות הפרטיות של מכון דוידסון.
הזמנת כרטיסים
ביולוגיה חדשות המדע

למה יש לקֵן זקָן?

ציפורים שונות ברחבי העולם בונות קינים שמהם משתלשלים גבעולים ארוכים. מחקר חדש מראה שה"זקן" מגן על הקינים מתקיפות של עופות, כנראה משום שהוא מספק הסוואה
Getting your Trinity Audio player ready...

ציפורי המנקין הכחול (Chiroxiphia caudata), שחיות ביערות דרום אמריקה, בונות קנים טיפוסיים למדי: קערה פתוחה עשויה מזרדים וגבעולים. אבל אם נסתכל בתחתית הקן, נגלה לעתים קרובות גבעולים ארוכים רבים שנתלים ממנו, חלקם מגיעים לאורך של עד שני מטר. מדוע הציפורים הללו, וציפורים נוספות ממשפחות שונות ברחבי העולם, מוסיפים “זקן” ארוך לקנים שלהם?

חוקרים משערים מזה זמן רב שמדובר בהסוואה, וליתר דיוק סוג מסוים שלה, שנקרא הסוואה משבשת (disruptive camouflage). בהסוואה משבשת הגבול השל החפץ המוסווה מטשטש, כך שלא יהיה ברור איפה הוא מתחיל ואיפה הוא נגמר. כך קשה יותר להבחין שבין הענפים מסתתר קן, ולא סתם ערמת זרדים.

הסוואה חשובה מאוד לקיני ציפורים: בעלי חיים רבים מחפשים אחריהם, כי אפשר למצוא בהם ביצים או גוזלים מזינים. חלקם משתמשים בחוש הריח, ונגדם הסוואה חזותית לא תעזור; אך יש גם כאלו, בעיקר מינים שונים של עופות, שמשתמשים בעיקר בחוש הראייה. ביערות דרום אמריקה ציפורים רבות, מקיכלים ועד טוקנים, נוהגים לגנוב ביצים מקיני המנקין הכחול. 

משמאל לימין - הסביבה המיוערת בה שוכנים קני מנקין כחול ושבה נערך הניסוי; קן מזוקן; דוגמה לקן שהחוקרים קצצו ממנו את הזקן; קן פעיל המכיל ביצים אמיתיות; וקן שנעזב עם ביצים מדומות מפלסטלינה ששימשו לניסוי | מקור: Martins, Bruno and Francisco, 2026

קינים מזוקנים מול קינים מגולחים

אם כך, יש לנו סיפור מאוד הגיוני של הסוואת הקן באמצעות גבעולים ארוכים, אבל כל עוד אין ראיות לכך, אנחנו לא יכולים לדעת שה”זקן” באמת משמש להסוואה. 

כדי לבדוק זאת, חוקרים מברזיל לקחו 50 קינים לאחר שהמנקינים סיימו לקנן בהם, והעבירו אותם למקום אחר ביער. לחצי מהם גזרו את ה”זקן”, ואת החצי השני השאירו עם הגבעולים הארוכים המשתלשלים מהם. הם הכינו “ביצי דמה” ושמו אותם בקינים, ולצידם החביאו מצלמות. במשך שתי עונות רבייה הם תיעדו כל מי שהתקרב לקינים, וכמה ביצים נלקחו מהם. הם השתמשו בכל קן יותר מפעם אחת, כך שבסופו של דבר היו להם יותר ממאה קינים אחריהם עקבו. 

חלק מהקינים “זכו” לביקור של יונקים ליליים, כמו חולדות ואופוסומים. החוקרים לא התייחסו לביקורים האלו, כי אותם יונקים משתמשים בעיקר בחוש הריח, ולכן לא ניתן לצפות שההסוואה תעבוד עליהם. בנוסף, אף אחד מהיונקים לא לקח ביצים או ניסה לנשוך אותן, כנראה גם בשל חוש הריח המפותח שלהם – הם הריחו שאלו אינן ביצים אמיתיות. 

הביקורים המעניינים יותר היו של ציפורים, שגם גנבו ביצים מהקינים. כאן נראה הבדל משמעותי בין הקבוצות: בעוד ש-11 קינים שלא היו להם “זקנים” מתוך 54 כאלו הותקפו, רק קן “מזוקן” אחד מבין מתוך ה-54 שנשארו בשלמותם איבד את ביציו. 

כך הראו החוקרים שהגבעולים המשתלשלים אכן מספקים הגנה לקן, ככל הנראה משום שהם מקשים על הציפורים לזהות אותו. הם הראו גם שהסוואה יכולה ללבוש צורות רבות, ואפשר להסוות לא רק את עצמך, אלא גם את המבנים שאתה בונה.  

info

רוצים להכיר טוב יותר את עולם העופות והציפורים?

מוזמנות ומוזמנים להצטרף למועדון הצפרות של מכון ויצמן למדע. זהו מועדון התנדבותי, פתוח לציבור הרחב, שמטרתו לקבץ חובבי טבע, ללמוד ולהפיץ ידע הנוגע לציפורים. המועדון מקיים הרצאות חודשיות וסיורי צפרות ברחבי הארץ, ומשתתף בספירת הציפורים השנתית למעקב אחר אוכלוסיית הציפורים בארץ.

לחצו כאן להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של המועדון.

תכנים נוספים עבורך

לצאת מהביצה

כיצד עובּרים של דגים יודעים מהו הזמן הנכון ביותר לבקוע מהביצה? ומה זמן הדגירה הארוך ביותר? מחקר חדש מצא את ההורמון האחראי לתהליך, ומצביע על קשרים אבולוציוניים מרתקים

אנטארקטיקה מתרוממת

ממחקר חדש, שהתמקד בהפשרת הקרח באנטארקטיקה ובהשפעותיה, עולה שהשפעת התרוממות היבשת על מפלס מי הים תלויה בקצב הפשרת הקרחונים

calendar 25.11.2024
reading-time 4 דקות

משנה מגדר – משנה מערכת חיסון

מחקר על גברים טרנסג’נדרים שעברו הליך הורמונלי להתאמה מגדרית, מאישה לגבר, שופך אור על הדרך שבה הורמוני מין משפיעים על התפקוד של תאי מערכת החיסון

calendar 27.11.2024
reading-time 5 דקות