התרסקות שונה מהרגיל: השבוע בחלל

פסולת שלא מהעולם הזה

פיסות של פסולת חלל חודרות לאטמוספרה של כדור הארץ כל יום. רובן נשרפות בה כליל, או כמעט כליל, ופה ושם שברים גדולים יותר מגיעים אל פני השטח – בדרך כלל בים. אבל פסולת החלל שצפויה לפגוע בכדור הארץ בסוף השבוע תהיה שונה מכל אלה, כי מדובר בחללית שנועדה לעבור בשלום דרך האטמוספרה, ואפילו דרך אטמוספרה מאתגרת הרבה יותר משלנו.

קוסמוס 482 שוגרה ב-1972 במסגרת תוכנית ונרה (Venera), שבמסגרתה ניסתה ברית המועצות להנחית חלליות על כוכב הלכת נוגה. אחת מהן אכן הצליחה לעשות זאת, אבל רובן נכשלו. קוסמוס 482 הייתה אחד מהכישלונות האלה. עקב תקלה בטיל השיגור היא כלל לא הגיעה לנוגה, ונשארה תקועה במסלול אליפטי מאוד סביב כדור הארץ. בגלל כוחות הגרר של האטמוספרה, המסלול שלה הנמיך בהדרגה, ובשבת בבוקר היא צפויה לפגוע בכדור הארץ אחרי 53 שנים בחלל.

הפגיעה אמורה להתרחש בסביבות תשע בבוקר לפי שעון ישראל, עם זאת, המסלול שלה עדיין לא ברור לגמרי, וחלון הזמנים יכול להיות כעשר שעות לפני או אחרי המועד המשוער, ועל פי אומדנים אחרים הוא יכול להיות רחב עוד יותר. לכן גם לא ברור עדיין היכן היא תפגע. להלכה זה יכול להיות כמעט בכל מקום בין קו הרוחב 52 צפון ל-52 דרום.

החללית הרוסית, שהיא אחד העצמים הוותיקים ביותר מעשה ידי אדם שעדיין משייטים בחלל, היא כדור שקוטרו כמטר אחד ומסתו כ-500 קילוגרם. היא מצוידת במצנחים, אך הסיכוי שהם ייפתחו קלוש ביותר, אחרי שנים כה רבות בחלל, ואחרי שהסוללות של החללית התרוקנו מזמן. בהנחה שהמצנחים לא יפעלו ושהיא לא תתפרק באוויר, היא צפויה לפגוע בפני הקרקע – או הים – במהירות של כ-250 קמ”ש. עוצמת הפגיעה שלה צפויה להיות דומה לפגיעת מטאוריט בקוטר של חצי מטר. כלומר היא תוכל לגרום נזק מקומי אם תפגע באזור מאוכלס, אבל לא מעבר לכך. הסיכון לפגיעה כזו קטן מאוד – יותר משני שלישים מפני השטח של כוכב הלכת שלנו הם אוקיינוסים, וחלקים גדולים משטחי היבשה מאוכלסים בדלילות רבה.

הסיכון לנזק משמעותי קטן מאוד, כאמור, אבל הסיפור של קוסמוס 482 ממחיש שוב כמה חשוב לטפל בפסולת חלל, ועוד קודם לכן למנוע את היווצרותה מלכתחילה. כיום אפשר לתכנן את רוב המשימות שמשוגרות מכדור הארץ למסלול סביבו, כך שלא יהפכו לפסולת בסיום דרכן, ויישרפו בצורה מבוקרת באטמוספרה או יעברו למסלול רחוק ובטוח, בלי לסכן את כדור הארץ ואת התנועה סביבו. תקלות מן הסתם תמיד יקרו, אבל מאמצי מניעה בינלאומיים יוכלו להפחית את הסכנה, ולאפשר לאנושות להתמקד בפינוי הפסולת הרבה שכבר השארנו בחלל.

מקצצים תקציב, משנים כיוון

הממשל בארצות הברית מתכנן לקצץ כמעט ברבע את תקציבה של סוכנות החלל האמריקאית, נאס”א. על פי תוכנית התקציב שפרסם הממשל בסוף השבוע שעבר, תקציבה של נאס”א לשנת 2026 יעמוד על 18.8 מיליארד דולר, לעומת 24.8 מיליארד השנה – הפחתה של 24 אחוז.

תוכנית התקציב כוללת גם תוספת של כמיליארד דולר לפיתוח של משימות מאוישות לירח ולמאדים. המשמעות היא קיצוצים נרחבים בפעילויות אחרות של סוכנות החלל. בין הפרויקטים שצפויים להיפגע: תוכנית איסוף הדגימות ממאדים, שהוחלט לאחרונה להעבירה לידי חברות פרטיות, וגם טיל השיגור SLS והחללית אוריון – שהיו אמורים לשאת בני אדם לירח אך יבוטלו כנראה מיד אחרי הנחיתה המאוישת הראשונה בתוכנית ארטמיס, אחרי שכבר הושקעו בהם סכומי עתק במשך השנים. גם תחנת החלל Luran Gateway, שנאס”א תכננה להציב במסלול סביב הירח במסגרת תוכנית ארטמיס, צפויה להתבטל.

את עיקר הפגיעה צפויים לספוג מיזמים מדעיים, בהם משימות חלל לא מאוישות ותוכניות לחקר כדור הארץ, כגון הפעלת לוויינים למעקב אחר שינויי האקלים. גם הפעילות של נאס”א בתחנת החלל הבינלאומית עתידה להצטמצם, וצפויות להיפגע גם תוכניות חינוך והנגשת מדע.

ארגונים שפעילים בתחום החלל הזהירו חברי קונגרס כי הקיצוץ יפגע קשות לא רק בסוכנות החלל. “השפעתו תהיה מרחיקה הרבה יותר מביטול של משימות. הקיצוצים יקרעו מבפנים תוכניות מדעיות ויפגעו פגיעה קשה במחלקות אוניברסיטאיות, במכוני מחקר ובמרכזי מחקר של נאס”א. הם יפגעו בצינור הכשרת המדענים, ישללו הזדמנויות הכשרה מהדור הבא של חוקרים ומהנדסים, וסביר להניח שיובילו לפיטורים של עובדים מיומנים מאוד בתעשייה ובמגזר הציבורי גם יחד”.

מה שנאס”א כן צפויה לקדם במסגרת התקציב החדש הן כאמור משימות מאוישות לירח ולמאדים. טיסה מאוישת למאדים היא חזונו הוותיק של המייסד והמנכ”ל של חברת ספייס אקס, אילון מאסק (Musk), שמחזיק בעמדת כוח משמעותית בממשל. לנאס”א אין כיום יכולות להטיס בני אדם למאדים, אפילו לא בפיתוח, כך שסביר להניח שחלק ניכר מהמשאבים שמוקצים לנושא יתועלו לחברה של מאסק, שמפתחת לשם כך את חלליות סטארשיפ הענקיות. מאסק הבטיח לשגר חלליות סטארשיפ לא מאוישות למאדים כבר ב-2026, אך נכון להיום, אחרי שנתיים של טיסות ניסוי, החללית אפילו לא נכנסה למסלול סביב כדור הארץ.

גם השקעה גוברת במשימות מאוישות לירח צפויה לעבור לידיים פרטיות, בעקבת ביטול מערכת השיגור של נאס”א, הכוללת את הטיל SLS והחללית אוריון. משימות מאוישות לירח נתפסות במידה רבה כהכנות למשימות מאדים, וכר לפיתוח ולבחינה של טכנולוגיות רבות: כריית מחצבים, הקמת מבני מגורים, הפעלת כלי רכב, מערכות תקשורת, הפקת אנרגיה ועוד. אף על פי שמאסק הבהיר לפני כמה חודשים שבעיניו משימות ירח הן רק הסחת דעת מהדרך למאדים, ברור שמאחר שנאס”א איננה מסוגלת לשגר חלליות לירח בכוחות עצמה, גם משימות לשם יעברו דרך חברות פרטיות. המועמדות הכמעט יחידות הן החברה של מאסק עצמו, לצד בלו אוריג’ין של ג’ף בזוס (Bezos) שמפתחת גם היא טיל שיגור כבר וחלליות להנחתת בני אדם על הירח.

חללית יפנית סביב הירח

נחתת הירח Resilience של החברה היפנית iSpace נכנסה בהצלחה למסלול סביב הירח, והיא תנסה לנחות על פניו בעוד כחודש. הנחתת שוגרה בינואר השנה בטיל פלקון 9 של ספייס אקס, לצד נחתת ירח פרטית נוספת, Blue Ghost של חברת Firefly מארצות הברית. בעוד החברה האמריקאית בחרה במסלול הקצר אל הירח והשלימה נחיתה מוצלחת כבר במרץ, החברה היפנית העדיפה מסלול ארוך אך חסכוני יותר בדלק, המבוסס על הקפת כדור הארץ במסלול גדל והולך. 

השבוע נפגש מסלולה עם זה של הירח, והיא הפעילה את המנוע למשך כתשע דקות כדי להאט את מהירותה ולהילכד בכבידת הירח. החברה לא מסרה פרטים על המסלול המתוכנן סביב הירח, אך הודיעה כי היא תנסה לנחות כ-5 ביוני או זמן קצר לאחר מכן במרכז האזור המכונה “ים הקור” (Mare Frigoris), בצפון הצד הפונה אלינו של הירח.

הנחתת, שמסתה כ-340 קילוגרם בנחיתה, נושאת שורה של ניסויים ומכשירים מדעיים של חברות ואוניברסיטאות יפניות. המטען המסקרן ביותר הוא רכב ירח אוטונומי קטן בשם Tenacious, שפיתחה השלוחה האירופית של iSpace. הרכב, שמסתו חמישה קילוגרמים, מיועד לחקור את הסביבה, לצלם, ולאסוף דגימות מאדמת הירח. הדגימות יימכרו רשמית לנאס”א, במסגרת הסכמיה עם כמה חברות שמפתחות כלים וטכנולוגיות לאיסוף דגימות מהירח. למרות העברת הבעלות, הדגימות יישארו במקומן, ולא יועברו לשום מקום לעת עתה. הרכב גם יציב על הירח דגם זעיר של בית מגורים שעיצב אמן שבדי.

זה יהיה ניסיון הנחיתה השני של iSpace על הירח. הנחתת הראשונה שלה הייתה אמורה להיות החללית הפרטית הראשונה שמשלימה נחיתה רכה על הירח, ארבע שנים אחרי הכישלון של החללית הישראלית “בראשית”. באפריל 2023 היא התרסקה במהלך ניסיון הנחיתה, כנראה עקב תקלת מחשב. החברה מתכננת לשגר נחתת ירח נוספת בשנה הבאה, ועוד אחת ב-2027. כמו כן היא אחת מכמה חברות שסוכנות החלל של יפן, JAXA, בחרה לאחרונה לפתח לוויין שיקיף את הירח כדי למפות מרבצי קרח שיאפשרו להפיק מים וחמצן על הירח בעתיד.