המחקרים החדשים ביותר: מהנשמדע 26/4/2025

מה חדש?

• להידחף בלי להתנגש
• למי קראתם זקנה?
• הופעה חיה ירוקה
• קוצב הלב הקטן ביותר בעולם
• הזחל הרועד

להידחף בלי להתנגש

עטלפים ממינים מסוימים מגיחים עם ערב מהמערה בלהקה גדולה. מחקר ישראלי חדש בדק כיצד בעלי החיים, שמסתמכים על החזרי קולות מהסביבה כדי לנווט, מצליחים לעשות זאת בתנאים צפופים ורועשים, כמעט בלי להתנגש זה בזה. 

את המחקר הובילה איה גולדשטיין, ממעבדתו של יוסי יובל באוניברסיטת תל אביב. היא ועמיתיה הצמידו לעטלפים מהמין יזנוב גדול תגי GPS ששידרו את מיקומם, ולחלקם גם מיקרופונים ומכשירי הקלטה. הם גילו שהעטלפים ממהרים לזוז ימינה או שמאלה מיד בצאתם מהמערה, כדי להפחית את הצפיפות. בנוסף הם הגבירו את קצב הקריאות שלהם, כך שהגיעו אליהם  מספיק הדים בשביל לנווט, גם אם רבים אחרים נחסמים. 

החוקרים פיתחו הדמיה של מעוף העטלפים בהסתמך על הנתונים שאספו, וראו כי העטלפים בהדמיה מצליחים להגיב למידע שהם מקבלים ולהימנע מהתנגשות בלי צורך באסטרטגיה מיוחדת. חישת ההדים שלהם הספיקה כדי לנווט אפילו בתנאים קיצוניים. לכתבה המלאה באתר.

יונת אשחר

למי קראתם זקנה?

חדשות מרגשות מגן החיות פילדלפיה שבארצות הברית: צבת גלפגוס מתת-המין מערב סנטה קרוז הפכה לראשונה לאמא. הצבה מאמי, שגילה מוערך בכמאה שנה, שודכה במסגרת תוכנית השימור של ארגון גני החיות האמריקאי לזכר אברזו, שהגיע לגן החיות לפני כחמש שנים. לאחרונה בקעו ארבע מ-16 ביצים שהטילה, במדגרה של גן החיות. האבקועיות (צאצאיות), שגודלן כגודלו של כדור טניס, יוצגו לקהל ב-23 באפריל, 93 שנה בדיוק אחרי שאימן הגיעה לגן החיות. מכיוון שמאמי לא העמידה צאצאים עד כה, האבקועיות הן תוספת חשובה מאוד למגוון הגנטי של גרעין הרבייה של תת-המין, שנמצא בסכנת הכחדה חמורה. רוב הפרסומים בנושא עוסקים דווקא בגילה של מאמי בת המאה, תוך התעלמות מהעובדה שצבי ענק יכולים לחיות 150 שנה ויותר, כך שמאמי אינה צבה זקנה במיוחד. לקריאה בהרחבה (באנגלית).

קרן אור

הופעה חיה ירוקה

מיזם מיוחד במינו, שהחל ב-2019, מביא בשורה אקולוגית לעולם הבידור. חוקרים מאוניברסיטת מנצ’סטר חברו ללהקת “Massive Attack” במאמץ לפתור את הזיהום הסביבתי שנוצר בהופעות חיות. 

במשך כשנתיים ניתחו החוקרים, בעזרת הלהקה ומומחים מתעשיית המוזיקה את כמות גזי החממה שנפלטת בהופעות, וב-2021 פרסמו את “המדריך להופעות חיות בפליטת פחמן סופר-נמוכה” – מסמך מקיף של הנחיות לצמצום פליטת הפחמן הדו-חמצני בהופעות. באוגוסט 2024 יישמה הלהקה את ההנחיות בפסטיבל ראשון מסוגו: האירוע נמשך יממה שלמה בהשתתפות של כ-32 אלף צופים. אספקת החשמל לאירוע כולו באה מסוללות חשמליות שהוטענו כמה פעמים. כמו כן הקהל הגיע למתחם באוטובוסים חשמליים, ונמכר בו רק מזון מהצומח.

לפי דוח שפרסם לאחרונה צוות המחקר, המאמצים הללו צמצמו ביותר מ-70 אחוז את פליטות גזי החממה לתחבורה, חשמל, מזון ועוד במהלך האירוע. “ההופעה הזו מוכיחה שאפשר לשנות את התמונה באירועים פתוחים”, אמרה קרלי מקלכלן (McLachlan), ממובילות המיזם. למאמר (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).

אלכס אברוטין

קוצב הלב הקטן ביותר בעולם

מדענים פיתחו קוצב לב מתכלה באורך של 3.5 מ”מ ובעובי של 1 מ”מ – בממדים של גרעין תפוח. הוא מושתל ללא ניתוח, מייצר את החשמל לעצמו ומתפרק בגוף בתוך כשנתיים.

קוצבי לב הם מכשירים שמסנכרנים את פעימות הלב של אנשים שסובלים מהפרעות בקצב הלב, ומאפשרים לו לפעום בצורה סדירה. לפעמים הצורך בקוצב לב הוא זמני בלבד, למשל כשמתאוששים מניתוחי לב, אולם גם אז השתלת הקוצב מחייבת ניתוח וחיבור אלקטרודות לשריר הלב – הליך שכרוך בסיכונים. 

הפיתוח החדש משנה את חוקי המשחק: גודלו הזעיר מאפשר להשתיל אותו בזריקה, ללא ניתוח, ובתום פעילותו הוא מתכלה מעצמו. על בית החזה של המטופל מתקינים חיישן שמודד את קצב הלב, וכשהוא מזהה אי-סדירות הוא שולח לקוצב אות בקרינה תת-אדומה. במקום להשתמש בספק כוח סטנדרטי, המתכות שבקוצב מגיבות כימית עם נוזלי הגוף ומייצרות חשמל. עד כה בחנו החוקרים את הקוצב על בעלי חיים ועל רקמות לב אנושי במעבדה. בקרוב הם מקווים לבחון אותו גם בניסויים בבני אדם. לקריאה בהרחבה (באנגלית). למאמר (באנגלית). 

אלכס אברוטין

הזחל הרועד

מתברר שגם יצורים קטנים מאוד עשויים להפגין התנהגות טריטוריאלית – אפילו זחלים בני יומם. במחקר חדש מצאו חוקרים מאוניברסיטת קרלטון בקנדה שזחל של העש מהמין Falcaria bilineata, שאורכו פחות משני מילימטרים בעת שהוא בוקע מהביצה, מרעיד את קצה העלה שעליו הוא חי כדי לשמור אותו לעצמו.

הזחלים חיים על עלים של עצי שַׁדָּר בצפון אמריקה. כשפולש מתקרב לטריטוריה שלהם, שרוחבה פחות מסנטימטר, הם מרעידים את גופם להרתעה. בניסוי במעבדה, כשהניחו על העלה זחל פולש, הזחל המקומי הגביר את קצב רעידותיו פי 14, עד ל-25 פעמים בדקה, כולל תיפוף וגרירה של גופו על פני העלה.

ברוב המקרים (71%), הרעידות הרתיעו את הפולש לבדן. כשהטכניקה הזאת כשלה, הזחל קפץ מהעלה ונותר תלוי ממנו על קור דביק. קצה העלה הוא מיקום אידיאלי עבור הזחלים: הקפיציות שלו מגבירה את הרעידות, וכך מקלה עליו להרתיע את המתחרים. כמו כן הוא מספק להם נתיב מילוט מהיר במקרה הצורך, ללא עימות פיזי. לקריאה בהרחבה (באנגלית). למאמר (באנגלית). 

סהר צדקה