המחקרים החדשים ביותר: מהנשמדע 17/5/2025

מה חדש?

• פסולת החלל הוותיקה התרסקה בשלום
• הבינה המלאכותית שמצליחה במיינקראפט
• ציידי הפרוות הקדומים
• כלי הציד של הפשפשים הטורפים
• גבר משותק הצליח לעמוד בזכות טיפול בתאי גזע מהונדסים

פסולת החלל הוותיקה התרסקה בשלום

החללית הרוסית קוסמוס 482 התרסקה אתמול (שבת) לכדור הארץ אחרי מסע של יותר מחמישה עשורים בחלל, ונפלה באוקיינוס ההודי בלי לגרום לנפגעים או לנזק. קוסמוס 482 שוגרה ב-1972 במטרה לנחות על כוכב הלכת נוגה במסגרת תוכנית ונרה (Venera) של ברית המועצות, אך עקב תקלה בטיל השיגור היא נכנסה למסלול אליפטי סביב כדור הארץ, שם נשארה יותר מחמישים שנה. במשך הזמן היא איבדה גובה בהדרגה, ובימים האחרונים עוררה דאגה משום שלא ידעו מתי והיכן תפגע בכדור הארץ. היא לא הייתה צפויה להישרף באטמוספרה, מאחר שתוכננה מראש לשרוד כניסה לאטמוספרה הצפופה הרבה יותר של כוכב הלכת השכן. בהודעת סוכנות החלל הרוסית נאמר כי החללית נפלה לים ממערב לג’קרטה בירת אינדונזיה, בשעה 9:24 בבוקר שעון ישראל, קרוב מאוד למועד שחזו גופי המעקב. לכתבה המלאה באתר.

איתי נבו

הבינה המלאכותית שמצליחה במיינקראפט

משחק המחשב מיינקראפט הפך לאחרונה לזירת ניסוי מרשימה למערכת בינה מלאכותית בשם Dreamer  שפיתחה חברת DeepMind. בניגוד לשיטות שבהן המודל מקבל דוגמאות רבות או משוב, מערכת  Dreamer  לומדת דרך “דמיון” – היא יוצרת לעצמה מודל פנימי של העולם, בוחנת תרחישים שונים ובוחרת את הפעולה המתאימה ביותר. כך היא הצליחה, ללא כל הדרכה אנושית, למצוא יהלומים במשחק ולפתור מעל 150 משימות אחרות. מיינקראפט, כעולם פתוח ומורכב ללא “דרך נכונה” אחת לפתרון בעיות, הוא אתגר אידיאלי לבחינת יכולות למידה מתקדמות. הצלחת Dreamer מדגימה לא רק פריצת דרך טכנולוגית, אלא גם דמיון לדרך שבה בני אדם חושבים, מתכננים ולומדים – ופותחת אפשרויות חדשות לשימושים עתידיים בבינה מלאכותית בעולם האמיתי. לכתבה באתר.

עדי יניב

ציידי הפרוות הקדומים

ארכיאולוגים שבדקו עצמות בנות עשרים אלף שנה באתר פרהיסטורי באוסטריה, הגיעו למסקנה שיושבי המקום צדו בעלי חיים כדי להשתמש בפרוות שלהם. באמצעות ארכיאוזואולוגיה – תחום שמתמחה בפענוח שרידים של בעלי חיים בחפירות – זיהו החוקרים שהציידים העדיפו במיוחד לצוד איילי צפון, אבל הם לא הראו העדפה בין זכרים או נקבות, מבוגרים או צעירים. חוסר הבררנות העיד שהציד לא נועד להשגת בשר או שומן, אחרת התפלגות האיילים הייתה שונה: זכרים מבוגרים מספקים יותר בשר למאכל מאשר צעירים ונקבות, ואילו הנקבות מספקות יותר שומן.

כיוון שהתגלו באתר גם מחטי תפירה, עם נקב להשחלת חוט, הסיקו החוקרים שבמקום הכינו בגדים מהפרוות. אין ספק שהשתמשו גם בבשר ובשומן, אך רק כמטרה משנית. לעורות ולפרוות האיילים יש יתרונות רבים בחורף במתן בידוד מקור והגנה מרטיבות. אם אכן מטרת הציד הייתה ביגוד ולא רק מזון, זוהי ראיה חשובה לשימוש בפרוות ללבוש בעידן הקרח האחרון. למחקר (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).

עדן מרקוביץ

כלי הציד של הפשפשים הטורפים

בעשורים האחרונים התגלו יותר ויותר בעלי חיים שמשתמשים בכלים, אך התופעה עדיין נדירה בעולם החי  ונדירה עוד יותר בקרב חסרי חוליות. כעת גילו חוקרים מסין כי פשפש טורף בתאילנד משתמש בכלי ייחודי לציד מזונו היחיד: סוג מסוים של דבורים חסרות עוקץ. הדבורים מניחות סביב פתח המושבה טיפות של שרף דביק בעל ריח מרתיע. טורפים שאינם נרתעים מהריח עלולים להידבק לשרף, ולשמש מטרה נייחת למתקפה של הדבורים השומרות על הכוורת. אבל הפשפש Pahabengkakia piliceps מורח את השרף על רגליו. כך הוא מפתה את הדבורים לתקוף אותו, ואז מצליח ללכוד אותן ביתר יעילות בעזרת הרגליים הדביקות. החוקרים גילו גם שמריחת השרף בשכבה דקה מגבירה את הריח שלו, ולכן את משיכת הדבורים אל הטורף. לדבריהם, ייתכן כי העובדה שהפשפש ניזון רק מהדבורים האלה יצרה לחץ אבולוציוני שהוביל להתפתחות השימוש הייחודי בכלי הזה. לכתבה באתר. 

איתי נבו

גבר משותק הצליח לעמוד בזכות טיפול בתאי גזע מהונדסים

הישג יוצא דופן במסגרת ניסוי קליני שהתרחש ביפן: גבר משותק הצליח לעמוד בכוחות עצמו לאחר שקיבל זריקה של תאי גזע עצביים.

בניסוי השתמשו החוקרים בתאי גזע מהונדסים (iPSCs), תאים בוגרים שנלקחו מתורם והוחזרו למצבם הראשוני במעבדה. לאחר מכן הם הוסבו לתאי עצב במצבם הראשוני, שיכולים להתפתח לתאי עצב בוגרים. הניסוי כלל ארבעה משתתפים שנפגעו בעמוד השדרה; לכל אחד מהם הוזרקו שני מיליון תאים במקום הפגיעה. מתוך הארבעה, שניים חוו שיפור בתנועתיות – אחד מהם הצליח לעמוד, ואילו השני השיג שיפור חלקי, ויכול להזיז במידת מה את רגליו וזרועותיו. שני המשתתפים האחרים לא חוו שיפור בעל משמעות.​

למרות התקווה הגדולה שמעורר המחקר, מדובר בניסוי קטן וראשוני בלבד. לפני שאפשר יהיה לשקול את השיטה כטיפול קליני, נדרשים ניסויים רחבים ומבוקרים יותר כדי להעריך את הבטיחות והיעילות שלה.​ למאמר המקורי (באנגלית).

סהר צדקה