אריתריטול והאזהרה שכנראה לא תבוא

היחס כלפי השימוש בממתיקים מלאכותיים משתנה עם הזמן, ובשנים האחרונות מתפרסמים יותר ויותר מאמרים שמייחסים להם השפעה חיובית על הבריאות. יתר על כן, נכון להיום ארגוני בריאות מרכזיים קובעים כי הם בטוחים לשימוש ואף מעודדים להשתמש בחלקם כתחליף לסוכר לבן רגיל כחלק מתזונה בריאה. אין אם כן פלא שרואים כיום מגמת עלייה בצריכה העולמית של משקאות שמכילים ממתיקים מלאכותיים וירידה בצריכת משקאות שהומתקו בסוכר לבן (סוכרוז), אולי בעקבות חשש מהנזקים הנובעים מצריכת יתר של סוכר. ועם זאת, בכלי התקשורת וברשתות החברתיות מתפרסמת לא מעט הפחדות מפני ממתיקים מלאכותיים, ועדיין קיימים חששות אמיתיים בנוגע לשימוש בהם.

אחד מתחליפי הסוכר הנפוצים הוא האריתריטול (Erythritol), השייך למשפחת הממתיקים הרב-כוהליים לצד סורביטול, קסיליטול, מניטול ועוד. האריתריטול בעל מתיקות הדומה לכ-70 אחוז מסוכר לבן ונמצא באופן טבעי בירקות, פירות, ומוצרים כבושים מסוימים. כמו כן הוא מיוצר באופן שגרתי בגופנו במהלך תהליכי הפקת אנרגיה. העניין הרב בו נובע בין השאר מכך שהוא נחשב בטוח לשימושם של חולי סוכרת מכיוון שהוא לא גורם לתנודות ברמות הסוכר בדם. כמו כן הערך התזונתי שלו אפסי, מאחר שהוא נספג מהר בגוף ומופרש החוצה בתוך יממה.

זהירות, קריש

עם זאת, מחקר תצפיתי שנמשך שלוש שנים קשר בין הנוכחות של אריתריטול בדם לעלייה בסיכון להתפרצות של מחלות לב וכלי דם קשות. בנוסף, מחקר קטן מצא כי צריכת אריתריתול העלתה את ריכוזו בדם מעבר לרמה שנחשבת בטוחה. מחקרים שבדקו במעבדה תרביות רקמה ובעלי חיים ייחסו לרמות גבוהות של אריתריטול נטייה מוגבר ליצירת קרישי דם.

קרישי דם נובעים בדרך כלל מפעילותן של טסיות דם – תאים חסרי גרעין שתפקידם לעצור דימומים. כשאנו נפצעים נוצרת בכלי הדם הפגוע תגובת שרשרת שמזעיקה למקום טסיות רבות ומדביקה אותן יחד לדופן כלי הדם בעזרת חומרים שנקראים גורמי קרישה. הגוש שנוצר, ושמונע את זליגת הדם החוצה, הוא הקריש. לאחר מכן, כשדופן כלי הדם משתקמת, הקריש מפורק. אולם אם קריש הדם אינו מפורק בצורה תקינה, או כשמסיבה כלשהי תגובת הקרישה מופעלת ברמה מוגזמת, עלולות להתפתח מחלות מסוכנות ואף חסימות בכלי דם חיוניים שיכולות בין השאר לגרום לשבץ מוחי.

מחקר חדש שנעשה בארצות הברית בחן מהם הגורמים שעשויים לעמוד מאחורי הנזקים המיוחסים לרמות גבוהות של אריתריטול. החוקרים השוו דגימות דם שנלקחו ממתנדבים בריאים לפני ששתו מים ממותקים בשלושים גרם סוכר לבן או אריתריטול, ושוב חצי שעה לאחר מכן. מדובר בכמות ממתיק דומה לזאת שיש במוצרים ממותקים רבים, והיא קרובה לכמות היומית הממוצעת שצורכים אנשים שמשתמשים במוצרים עם אריתריטול. נמצא כי צריכת הממתיק העלתה משמעותית מדדים שמעידים על קרישת דם מוגברת.

הממצאים האלה מעוררים חשש שצריכה מתמשכת של כמויות גדולות של הממתיק עלולה לפגוע בבריאות ולהעלות את הסיכון ללקות במחלות לב וכלי דם. בה בעת יש לשקול את התועלת האפשרית של האריתריטול לעומת סוכר לבן רגיל ואת מה שידוע על הבטיחות שלו לאורך זמן. מחקר שבחן את ההשפעה של צריכה מתמשכת של הממתיק במשך חודש שלם לא זיהה בעיות מיוחדות בצריכה יומית ממוצעת של 36 גרם שלו אצל חולי סוכרת, ואף נרשם שיפור במדדי בריאות מסוימים. עם זאת, המינונים בשני המחקרים היו שונים והמחקר לא כלל השוואה לקבוצת ביקורת ולא עקב אחרי תזונת החולים.

מחקר אחר, שנערך באסטוניה, עקב אחרי נבדקים במשך שש שנים. הממצאים העלו שלאריתריטול עשויה להיות השפעה חיובית על בריאות השיניים של ילדים בהשוואה לממתיקים אחרים כמו סורביטול. ומחקר נוסף הראה כי השפעתו על הורמוני שובע עולה על זאת של הממתיק אספרטיים אצל אנשים שמשקל גופם נחשב תקין.

עוד עניין שמצמצם כנראה את הסיכון שעליו המחקר החדש מצביע הוא הפער בין אופן צריכת הממתיק במחקר לבין צריכתו במציאות. המחקר בדק את ההשפעה הנקודתית של צריכת כמות גבוהה של אריתריטול בבת אחת לאחר צום, אך סביר להניח שכמעט אף אחד לא מתעורר ואומר לעצמו, “עכשיו אני משתוקק לשתות המון אריתריטול מומס במים”. ייתכן שהוא משפיע אחרת כשצורכים אותו כחלק מתזונה יומיומית רגילה הכוללת ירקות ופירות, שמכילים אריתריטול באופן טבעי.

כמו כן, יש מחקרים שמסקנותיהם סותרות את הממצא החדש. למשל מחקר שנעשה על חולים במחלה גנטית שמתבטאת ברמות גבוהות קבועות של אריתריטול בדם, לא מצא שהם נמצאים בסיכון מוגבר לחלות במחלות לב וכלי דם. נחוצים, אם כן, מחקרים נוספים כדי לדעת עד כמה בטוח להשתמש באריתריטול, באילו תנאים ומה הכמות היומית שלו שאפשר לצרוך בבטחה.

זהירות, לא בהלה

ארגוני בריאות גדולים כמו מינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) ממעטים לשנות את המלצותיהם, אך לא נרתעים לעשות את זה כשמצטבר מכלול עקבי של נתונים שמצדיק מהלך כזה. תהליך הביקורת המדעית בוחן ללא הרף את המידע שעומד לרשותנו, וכשמתברר שהמלצה כלשהי אינה מבוססת די הצורך – היא מוחלפת. לדוגמה, בשנות ה-70 של המאה הקודמת מצאו מחקרים שהממתיק המלאכותי סכרין (שנמכר עד היום תחת שם המותג סוכרזית קלאסי) עלול לעודד התפתחות של סרטן שלפוחית השתן אצל חולדות. בתחילה הגילוי עורר בהלה רבה, אך מחקרים נוספים הראו שהמנגנון המסרטן שהממתיק הזה מפעיל אצל המכרסמים אינו רלוונטי לבני אדם. על כן המינהל הסיר בשנת 2000 את הסכרין מרשימת החומרים המסרטנים.

ייתכן שממצאי המחקר החדש יובילו בסופו של דבר לשינוי ההמלצות לצריכת אריתריטול באוכלוסיות פגיעות במיוחד לסכנות של קרישת יתר, כגון חולים במחלות לב וכלי דם, אך לפני שזה יקרה החשש שהוא מעלה יצטרך עוד ביסוס רב. מאחר שהוא לא מספק ראיות לנזק ממשי או חתך ברור לסכנה, ובדק רק קבוצה לא גדולה של נבדקים בריאים, אין כרגע הצדקה להגביל את השימוש בו באופן גורף, וקשה להאמין שישנו בגללו את ההמלצות לצריכת אריתריטול לאנשים בריאים.