גז טבעי הוא מחצב שימושי שמשמש אותנו כדלק לחימום, בישול, הנעת כלי רכב והפקת חשמל. הוא מורכב מתערובת של גזים פחממניים, ובראשם מתאן.

זיהום האוויר שנפלט בשריפת גז טבעי הוא נמוך לעומת שריפת פחם או נפט, ומחירו נמוך יותר, ולכן מדינות רבות בוחרות להפיק חשמל בתחנות המונעות בגז, כחלופה לתחנות כוח המונעות בפחם או בנפט. עם זאת, מתאן הוא גז חממה חזק במיוחד, ושריפתו פולטת פחמן דו-חמצני, שגם הוא גז חממה. לכן תחנות כוח המונעות בגז אינן פתרון מספק לבלימת משבר האקלים והתחממות כדור הארץ. בנוסף, אף על פי ששריפת הגז נחשבת נקייה לעומת פחם ונפט, היא עדיין פולטת מזהמים שלל רעילים לאוויר.

עיקרון הפעולה של התחנה מאוד פשוט: שריפה של פחם המחממת מים במערכת סגורה. המים מתאדים והופכים לקיטור. הקיטור מניע בוכנה, שמניעה מגנטים אשר תנועתם יוצרת שדה חשמלי. למעשה יש לנו כאן גלגול של האנרגיה הפוטנציאלית הכימית שאגורה בגז טבעי והפיכתה לאנרגיית חום. האנרגיה התרמית מתגלגלת לאנרגיית תנועה (אנרגיה קינטית) מכנית, שמתגלגלת לאנרגיה חשמלית.

הסרטון תורגם בידי צוות אתר דוידסון אונליין.
הסרטון הופק בידי חברת החשמל הנורבגית statkraft

עיקרון הפעולה של תחנת כוח המונעת בגז זהה לזה של תחנות כוח גרעיניות או פחמיות. הוא מבוסס על הרתחת מים ליצירת אדי קיטור שמניעים קבוצת מגנטים שיוצרים זרם חשמלי. בתחנה יש שתי טורבינות. הראשונה היא טורבינת גז, ששורפת גז ואוויר דחוסים שמוכניסים לתוכה. אדי הפליטה מניעים את להבי המנוע וגורמים לו להסתובב. החום שנפלט בבעירה הזאת מרתיח מים לקיטור, שמובל לטורבינה שנייה – טורבינת קיטור – שמניעה אף היא את להבי הרוטור ומסובבת אותו. תנועת הרוטור יוצרת שינוי בשדה המגנטי, שיוצר זרם חשמלי המוזן לרשת החשמל. יש כיום תחנות כוח רבות בארץ שפועלות על גז טבעי, שנשאב ממאגרים תת-קרקעיים בים התיכון מול חופי ישראל.