חברותיות מלידה?

ההבדלים בין גברים לנשים והניסיון להבין את בני או בנות המין השני מעסיקים רבות ורבים. מגוון ספרים נכתבו בנושא, החל ממדריך העזרה העצמית “גברים ממאדים ונשים מנוגה“, שלפי המתואר בו קיימים הבדלים מהותיים בין גברים לנשים בתקשורת ובמערכות יחסים, וכלה בספר “מוח ורוד, מוח כחול” של חוקרת המוח ליז אליוט (Eliot), שלדבריה ההבדלים בין בנים ובנות בגיל הינקות הם ככלל קטנים מאוד, אך התרבות והיחס השונה מעצימים את ההבדלים לאורך החיים.

מחקרים על מבוגרים אכן מצאו הבדלים שקשורים לתפקודים חברתיים בין גברים לנשים. ב-2013 ניתוח-על (מטא-אנליזה) שמשלב תוצאות של מחקרים רבים למחקר גדול אחד, מצא שלנשים יש יתרון מסוים בזיכרון ובזיהוי של פנים, במיוחד פנים נשיות. החוקרים מציינים כי ייתכן שהפערים בין המינים מושפעים גם מניסיון חברתי ומיחסים בין-אישיים לאורך החיים. 

מטא-אנליזה אחרת מצאה שלנשים יש יתרון קטן בזיהוי הבעות רגש לא מילוליות. הפערים בין הנבדקים לנבדקות היו תלויים בגורמים כמו סוג הרגש, סוג הגירוי החושי (חזותי, קולי או משולב) וגיל המשתתפים – ממצא שמרמז כי לא מדובר בהבדל ביולוגי פשוט וברור. בנוסף, כבר ב-1983 פורסמה סקירת ספרות ומטא-אנליזה שהראתה שתוצאות שמצביעות על הבדלים באמפתיה בין המינים מושפעות מאוד מצורת המדידה: כאשר אמפתיה נמדדה באמצעות שאלוני דיווח עצמי, נמצא הבדל גדול לטובת נשים, אך כאשר נבדקו מדדים פיזיולוגיים בתגובה למצוקה רגשית של אדם אחר – לא נמצא הבדל. גם כאשר ישנם הבדלים ממוצעים בין קבוצות של גברים לקבוצות של נשים, התוצאות בדרך כלל חופפות במידה כזו או אחרת.

על מה הם מסתכלים?

אם נשים אכן מפגינות בממוצע יותר אמפתיה או רגישות חברתית, האם ההבדלים בתחום הזה מולדים או נרכשים? יש טענות שלפיהן הורמון הטסטוסטרון, שמצוי בכמות גבוהה יותר אצל גברים, משפיע על התפתחות המוח כבר בשלב העוברי, ועשוי להשפיע על דפוסי קשב לגירויים חברתיים. לפי גישה אחרת, ההבדלים בין המינים מתעצבים דרך היחס השונה שבנים ובנות מקבלים מהסביבה.

אחד המחקרים המשפיעים בתחום, “הבדלים בין המינים בתפיסה חברתית אצל יילודים”, פורסם בשנת 2000. המחקר בדק את זמני ההתבוננות של 102 תינוקות בימים הראשונים לחייהם בפנים אנושיות, שנחשבות “גירוי חברתי”, לעומת התבוננות במובייל (מרצדת) מכני, שנחשב “גירוי פיזי”. המובייל עוצב כך שתהיה דומה לפנים אנושיות בצבע, בגודל ובניגודיות. תוצאות המחקר העלו שתינוקות זכרים הביטו זמן רב יותר במובייל, בעוד תינוקות נקבות הביטו זמן רב יותר בפנים האנושיות. החוקרים הסיקו כי ייתכן שההבדלים בין גברים ונשים בגיל מבוגר יותר נובעים, לפחות בחלקם, מהבדלים ביולוגיים מולדים. 

ישנם חוקרים שמשתמשים במחקר הזה כדי לטעון שההבדלים בין גברים לנשים נובעים מהבדלים בהתפתחות המוח, בעקבות ברירה טבעית אבולוציונית. לעומת זאת, מבקרי המחקר טוענים שהניסוי עצמו סבל מבעיות מתודולוגיות, ושההבדלים שנמצאו לא מצדיקים מסקנות רחבות על הבדלים מולדים בין המינים, בין היתר בעקבות גודל המדגם המצומצם.

בשנה שעברה מחקר מקיף, שבו השתתפה בין היתר ליז אליוט שהוזכרה קודם, בחן מחדש את הראיות בתחום. החוקרים ערכו מטא-אנליזה וסקירה שיטתית שסיכמה את כל המחקרים שפורסמו במאגרי מידע רפואיים ופסיכולוגיים, והשוו בין תינוקות זכרים לתינוקות נקבות בתשומת הלב לגירויים חברתיים במהלך החודש הראשון לחייהם. המחקר נועד לבדוק בצורה מקיפה את ההשערה שלפיה קיימים הבדלים חברתיים מולדים בין המינים. הסקירה כללה 40 ניסויים, שבהם השתתפו כמעט 2,000 תינוקות.

אין הבדלים מובהקים

בניתוח תוצאות מחקרים שהשוו את משך הזמן שבו יילודים הביטו בפנים אנושיות, שכלל בסך הכול 667 יילודים, לא נמצאו הבדל מובהק בין המינים. החוקרים ניתחו גם תוצאות מניסויים שבדקו “בכי מדבק”, מצב שבו תינוק מתחיל לבכות בתגובה לבכי של תינוק אחר ונחשב עדות לאמפתיה, וגם בהם לא מצאו ראיות להבדל. בניתוח נוסף של ארבעה מחקרים, שכללו 619 תינוקות ובדקו תגובה לגירויים חברתיים מול גירויים לא חברתיים, נמצא שבנות הקדישו מעט יותר תשומת לב לגירויים חברתיים, כמו פנים אנושיות או קול אנושי, אך גם הגיבו יותר לגירויים שאינם חברתיים, כמו כדור או רעשן. כלומר, באופן כללי הקשב של בנות לגירויים היה ממושך יותר מזה של בנים, לאו דווקא ספציפית לגירויים חברתיים. החוקרים הסיקו שתפיסה חברתית של תינוקות בני יומם היא כמעט זהה בין זכרים ונקבות.

המחקר של אליוט ועמיתיה, וגם הספרות הרחבה בתחום, לא טוענים שאין כלל הבדלים שמקורם בגורמים ביולוגיים בין גברים לנשים בשלבי חיים מאוחרים יותר, אלא שייתכן שהבדלים מסוימים מתפתחים לאורך החיים כתוצאה משילוב מורכב של גורמים מולדים ונרכשים. בנוסף לכך, מדדים כמו זמני התבוננות בפנים אינם מאפשרים לשלול לחלוטין את קיומם של הבדלים מולדים, וייתכן ששיטות מדידה רגישות יותר היו חושפות תוצאות אחרות. כל מה שאנחנו יכולים לומר כרגע הוא שלפי הממצאים הנוכחיים, לא נראה שתינוקות זכרים נולדים פחות חברתיים מתינוקות נקבות.

כך או כך, הוויכוח המדעי בנושא רחוק מלהסתיים. מחקרים מסוימים מצביעים על כך שדווקא במדינות עשירות, שהן לכאורה שוויוניות יותר, מופיעים בחלק מהתחומים הבדלים פסיכולוגיים מובהקים יותר בין גברים לנשים, תופעה שזכתה לשם “פרדוקס השוויון המגדרי”. הממצא הזה מדגיש עד כמה קשה להפריד בין השפעות ביולוגיות, חברתיות ותרבותיות כשחוקרים הבדלים בין המינים. הוא גם מעניין במיוחד משום שרבים מהמחקרים נערכים בדיוק במדינות כאלה, ומזכיר לנו שלא תמיד אפשר להכליל ממצאים מעבר להקשר החברתי והתרבותי שבו נאספו.