באתר זה נעשה שימוש בקבצי עוגיות בין היתר של צדדים שלישיים. חלקן חיוניות לחוויית גלישה תקינה וחלק משמשות לסטטיסטיקה ושיווק. המשך גלישה באתר מהווה הסכמה לשימוש זה. המידע נשמר בהתאם למדיניות הפרטיות של מכון דוידסון.
איך כלי שיט של מאה אלף טון פלדה מצליח לצוף בבטחה? איך כור גרעיני מסייע לשגר מטוסים מהסיפון? ואיך מטוס סילון יכול לנחות בשלום על מסלול באורך מאה מטרים בלבד? נושאות המטוסים שמובילות את המערכה האמריקאית נגד איראן הן פלא הנדסי שרותם את חוקי הפיזיקה
אופס, טעינו: הפרשנות של עשרות אלפי מחקרי דימות מוטלת בספק
בניגוד למה שהיה מקובל לחשוב, הקצב שבו תאי העצב מנצלים חמצן לא תמיד תואם לאות הנמדד בתהודה מגנטית תפקודית (fMRI). התוצאות עשויות לשפוך אור חדש על אלפי מחקרים קודמים
איראן אמנם לא מאוד קרובה לישראל, אבל מהבחינה הזואולוגית לשתי המדינות יש לא מעט מן המשותף. יש היום בעלי חיים שנמצאים בטבע הישראלי רק כי “עשו עליה” והושבו אלינו מאיראן
איך אפשר לספק התרעה בזמן אמת כשטיל משוגר אלינו ממרחק אלפי קילומטרים, לדעת היכן הוא אמור ליפול וגם להצליח ליירט אותו בדרך? זה קורה בזכות מכשירי מכ”ם שרותמים את הפיזיקה לא רק להגנה אווירית, אלא גם לבטיחות, רפואה, מחקר ועוד
על רקע התחרות הגוברת במרוץ לירח החליטו בנאס”א לדחות את הנחיתה המאוישת הראשונה, להוסיף משימות, להגביר את קצב הייצור של טילי השיגור ולוותר על שדרוג מתוכנן שלהם
ליצנים רפואיים הופכים את מחלקות בית החולים למרחב של אנושיות, משחק ותקווה, מחזירים למטופלים את תחושת השליטה ומזכירים שגם בתוך הכאב יש מקום לחיוך. כתבה רביעית בסדרה
צורות גיאומטריות משונות, עיצובים מתוחכמים וחומרים חכמים הם רק חלק משכבה עבה של טכנלוגיות פיזיקליות והנדסיות שמאפשרות למטוסי קרב לחמוק מגילוי מכ”ם ולהפתיע את האויב בשטחו
11 דקות
